עיר
קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
המקדש הרומי בתל קדש, מראה משביל ההליכה הסובב את התל, by Snufkinit, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
שרידי מקדש רומי בתל קדש
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : תל קדס\קֶדֶשׁ
קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל במקרא
מספר ערים מקראיות שונות נקראו קֶדֶשׁ, וקֶדֶשׁ גלילית זו נבדלת לפעמים מהאחרות ע"י תוספת התואר "קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ פסוק ז: ז וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה.
. קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל היא כמשוער העיר קֶדֶשׁ אשר מלכה נמנה עם 31 מלכי כנען באזורי ארץ ישראל המערבית שאותם ניצח וירש יְהוֹשֻׁעַ
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים ז, כ"ב: ז וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם. ... כב מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד מֶלֶךְ יָקְנֳעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד.
. קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל נכללה בנחלת שבט נַפְתָּלִי
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים ל"ב, ל"ז: לב לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם. ... לז וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי וְעֵין חָצוֹר.
, אך בד"כ מקובל כיום משיקולים שונים להבחין בינה לבין קדש נַפְתָּלִי שבדרום מזרח הנחלה - וראו להלן על זיהוי האתר המקראי.

קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל נזכרת בין הערים שמסרו בני נַפְתָּלִי ללְוִיִּם בני גֵרְשׁוֹן, כדי להיות לאחת מערי הלְוִיִּם
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים כ"ז, ל"ב: כז וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם מֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת גלון [גּוֹלָן] בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם. ... לב וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת חַמֹּת דֹּאר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת קַרְתָּן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שָׁלֹשׁ.
. קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל גם נבחרה להיות אחת מ-6 ערי הַמִּקְלָט, שם יכול רוצח בשגגה להיות מוגן מגואל הדם עד שישפט לפני העדה ושם ישאר אם יצא זכאי עד מות הכהן הגדול, ובכך היתה לאחת מ-3 ערי הַמִּקְלָט שממערב לירדן (יחד עם שְׁכֶם וחֶבְרוֹן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ פסוק ז: ז וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה.
).

קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל נכבשה לבסוף ע"י תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר (ה-3) מֶלֶךְ אַשּׁוּר, יחד עם אזורים נרחבים אחרים בממלכת יִשְׂרָאֵל, ותושביה הוגלו לרחבי האימפריה האַשּׁוּרית
[^]מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק כ"ט: כט בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.
.
זיהוי המקום
קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל מזוהה בד"כ עם תל קדס\קֶדֶשׁ שבגליל העליון (ראו במפה). זיהוי זה מתבסס בין השאר על השימור האפשרי של שם המקום, ועל הזכרת קֶדֶשׁ באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית)
[1]הערך על האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בויקיפדיה
שם נמסר שקֶדֶשׁ שוכנת כ-20 מיל (36 ק"מ) מזרחה מצור ("ליד" פאניאס)
[2]הערך על קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל\Kades באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בתרגום לאנגלית, עמ 71
. קֶדֶשׁ נזכרת אולי גם בתעודות קדומות, כמו בכתבי המְאֵרוֹת המִצְרִיִים
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 120-118
(כתבים מאגיים מתחילת האלף השני לפנה"ס במִצְרַיִם הקדומה, שנועדו לפגוע באויבים השונים של מצרים
[4]הערך על כתבי המְאֵרוֹת בויקיפדיה
), ברשימת הכיבושים של פרעה תחותמיס ה-3 בארץ ישראל (1436-1468 לפנה"ס)
[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 129-128
, ובתבליטים המתארים את כיבושי פרעה סתי ה-1 באזור (1290-1303 לפנה"ס)
[6]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 148-147
, אך כל אלה הם בגדר השערה ויתכן שמדובר בחלק מהמקרים לפחות בקֶדֶשׁ אחרת
[7]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 38
.

תל קדס\קֶדֶשׁ הוא הגדול בתילי הגליל העליון
[8]תל קדש באתר רשות העתיקות
, שטחו כ-100 דונם, ולרגליו נובע מעיין ומשתרעת בקעה פוריה. החפירות במקום מצאו עדויות לישוב מהתקופה הכנענית (הברונזה הקדומה) כולל חומת לבנים עבה סביב התל. התל היה מיושב גם בתקופות מאוחרות יותר, וניתן כיום לבקר באתר בשרידים מרשימים של מקדש (ראו בצילום) ומספר סרקופגים גדולים מהתקופה הרומית, ושרידים נוספים.

רבים מזהים את "קדש נַפְתָּלִי" של בָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם עם "קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל", אך כיום יש המערערים על זיהוי זה
[9]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 179
[10]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 39-38
בין השאר מכיוון שתל קדס\קֶדֶשׁ רחוק ממקום היציאה של בָרָק לקרב בהר תָּבֹר, ומאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים שהיה סמוך לקדש נַפְתָּלִי וששכן בין התָּבֹר ליַרְדֵּן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים ל"ג-ל"ד: לג וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן. לד וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם וּבִיהוּדָה הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ.
. לכן מחפשים לקדש נַפְתָּלִי אתר דרומי יותר ומקובל היום הזיהוי שלה עם ח'רבת אל-קדיש (ראו בעמוד על קדש נַפְתָּלִי).
פרקים המזכירים את קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: תל קדש באתר הושבילים
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.