עיר
מִשְׁאָל
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
תל א-נַּחְל באזור התעשייה של מפרץ חיפה. שימו לב ל"לֶבֶּנִיָה" הנראית משמאל לתל.
רמת זיהוי : 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים : תל נחל
מִשְׁאָל במקרא
מִשְׁאָל היתה עיר בנחלת שבט אָשֵׁר, והיא נזכרת בתאור הגבול הדרומי של הנחלה יחד עם ערים נוספות שזוהו באזור דרום עמק עכו, כשאחריה נאמר שהגבול הגיע עד הים באזור הכרמל
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים כ"ד-כ"ו: כד וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף. כו וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת.
. מִשְׁאָל נכללה ברשימת ערי הלווים שנמסרו ללויים בני גֵרְשׁוֹן מידי בני אָשֵׁר
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים כ"ז, ל: כז וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם מֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת גלון [גּוֹלָן] בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם. ... ל וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת מִשְׁאָל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת עַבְדּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.
.
זיהוי המקום
מִשְׁאָל נזכרת במספר כתבים מצרים קדומים. כך היא נזכרת בשם ""משאאא" בכתבי המארות
[*]כתבים מאגיים מתחילת האלף השני לפנה"ס במִצְרַיִם הקדומה, שנועדו לפגוע באויבים השונים של מצרים.
, בשם "משאר" ברשימת ערי הארץ של פרעה תחותמיס ה-3, וגם ברשימה מימי פרעה אמנחותפ ה-2 ובה שמות ערים בארץ שקיבלו אספקת תבואה ובירה לשליחי המלך
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 135,130
. בכל המקרים הללו נזכרה מִשְׁאָל יחד עם אַכְשָׁף המזוהה בד"כ עם תֵּל כִּיסוֹן שבאזור עמק עכו.

מִשְׁאָל שכנה כאמור כמשוער באזור דרום עמק עכו לא הרחק מהכרמל, אך האתר המדויק של העיר לא זוהה, והוצעו כמה תלים באזור זה שבהם נמצאו ממצאים מתקופת המקרא. הזיהוי המקובל יותר הוא עם תל-נחל\א-נַּחְל
[2]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 185.
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 482-481
, הנמצא כיום באזור התעשייה של מפרץ חיפה. תל נחל הוא תל עגול קטן (בקוטר של כ-100-80 מטר), ונמצאו בו חרסים מהתקופה הכנענית (ברונזה), הישראלית (ברזל) והפרסית, וגם מתקופות מאוחרות יותר.
פרקים המזכירים את מִשְׁאָל
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על מִשְׁאָל באתר של רשות העתיקות.