עַלַמַּפָּה

כשיָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר שמע על כיבושי יְהוֹשֻׁעַ בכנען, הוא כינס ברית של מלכי ערים בצפון הארץ, כולל מלך אַכְשָׁף, ויצא איתם "אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל". יְהוֹשֻׁעַ הביס את המלכים, וכבש את עריהם, ומֶלֶךְ אַכְשָׁף נזכר שוב ברשימת 31 המְלָכִים שהובסו ע"י יְהוֹשֻׁעַ. אַכְשָׁף נכללה בנחלת שבט אָשֵׁר, והיא נזכרת ברשימת ערי הגבול הדרומי והמזרחי של אָשֵׁר, יחד עם חֶלְקַת, חֲלִי, ובֶטֶן.

אַכְשָׁף הכנענית נזכרת בכמה כתבים ממִצְרַיִם הקדומה, בתקופות בהן היה האזור תחת השפעה או שלטון מצרי. מהכתבים השונים משתמע שאַכְשָׁף היתה עיר ממלכה באזור עַכּוֹ. אלה כוללים את כתבי המְאֵרוֹת המִצְרִיִים, רשימות הגיאוגרפיות מאמצע האלף השני לפנה"ס של תחותמס השלישי ובנו אמנחותפ השני (שם נזכרת אַכְשָׁף בין הערים שזכו לאספקה עבור הנציגים המצרים שם), מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (שם נזכר מושל אַכְשָׁף שעזר למושל גת להלחם ב"עפירו"), ופפירוס אנאסטאזי (שם התלמיד נשאל "מאין תבוא הדרך לאכשף? באיזו עיר היא תעבור?").

האתר של אַכְשָׁף לא זוהה בוודאות, וקיימות מספר הצעות לזיהוי במזרח ובדרום עמק עַכּוֹ. הזיהוי המקובל בד"כ הוא עם תֵּל כִּיסוֹן (ראו במפה) שם נמצאו שרידים החל מהתקופה הכלקוליתית, ונראה שהישוב הכנעני כבר היה מפותח מאוד בתקופת הברונזה התיכונה, אז הוקמה מערכת הביצורים שכללה חפיר וסוללה שנתנו לתל את צורתו הנוכחית. בתקופת הברזל נראה שהישוב התרכז על התל בלבד, ומתקופה זו נמצאו גם ממצאים רבים מהתרבות הפניקית אז היה האזור תחת השפעה או שליטה צידונית (וראו על כך גם בעמוד על כָּבוּל). הישוב הגיע לשיא גודלו מאוחר יותר בתקופות הפרסית וההלניסטית.

ישנן כאמור הצעות זיהוי נוספות לאַכְשָׁף בתלים שונים בעמק עַכּוֹ, שנמצאו בהם ממצאים מתאימים לתקופות הכנענית והישראלית, כולל בתל ביר אלע'רבי (ראו במפה) שם שכן אחד הישובים הגדולים באזור בתקופת הברונזה התיכונה ותקופת הברזל ב', וממזרח לו נמצאו גם קברים חצובים מתקופת הברזל. יש לעומת זאת יש המזהים את תל ביר אלע'רבי עם העיר בֶּטֶן או עם רְחֹב המקראיות (שתיהן גם כן ערים בנחלת אָשֵׁר). אתר נוסף שהוצע כמקומה של אַכְשָׁף הוא תל רֶגֶב (ראו במפה), שגם שם נמצאו ממצאים מתקופות הברונזה והברזל הקדומה כולל שרידי ביצורים. אך בד"כ מקובל לזהות את תל רֶגֶב עם חֶלְקַת, עיר הלויים המקראית.