|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: ח'רבת תַעְנַה אֶל-פוֹקָה
תַּאֲנַת שִׁלֹה במקרא
תַּאֲנַת שִׁלֹה נזכרת פעם אחת במקרא בתיאור הגבול הצפון-מזרחי של נחלת שבט אֶפְרַיִם (מול נחלת מְנַשֶּׁה). לפי הכתוב, קו הגבול יצא מהַמִּכְמְתָת בצפון (אשר שכנה "עַל פְּנֵי שְׁכֶם" לפי תיאור הגבול הדרומי של מְנַשֶּׁה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ז פסוק ז: ז
וַיְהִי גְבוּל מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שְׁכֶם וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל הַיָּמִין אֶל יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ.
) והמשיך לכוון מזרח אל תַּאֲנַת שִׁלֹה, ומשם עבר מִמִּזְרַח ליָנוֹחָה אל עבר עֲטָרוֹת, ומשם דרומה ליְרִיחוֹ (ראו במפה)[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ז פסוקים ה-ז: ה
וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה עַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן.
ו
וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה וְעָבַר אוֹתוֹ מִמִּזְרַח יָנוֹחָה.
ז
וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא הַיַּרְדֵּן.
.
זיהוי המקום
על פי תיאור מהלך הגבול של נחלת אֶפְרַיִם מזוהה תַּאֲנַת שִׁלֹה עם אחת משתי חורבות המשתמרות כמשוער את שמה של העיר המקראית - ח'רבת תַעְנַה אֶל-פוֹקָה (העליונה) וח'רבת תַעְנַה א-תחתא
(התחתונה).
באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נאמר שבתַּאֲנַת שִׁלֹה היה בימיו כפר במרחק 10 מילים (כ-14.8 ק"מ) מזרחית לשְׁכֶם ובדרך לבקעת הירדן. שתי חורבות תַעְנַה קרובות יותר ממרחק זה משְׁכֶם, אך ח'רבת תַעְנַה א-תחתא רחוקה מעט יותר (כ-12.5 ק"מ בקו אווירי). ח'רבת תַעְנַה א-תחתא נמצאת מעט מדרום לאתר המשוער של יָנוֹחָה (ח'רבת יַאנוּן), ולכן יש המעדיפים את הזיהוי עם ח'רבת תַעְנַה אֶל-פוֹקָה המתאימה לכאורה יותר לתיאור מהלך הגבול, אשר מתקדם בכוון דרום מזרח מאזור שְׁכֶם, לתַּאֲנַת שִׁלֹה ואז ממזרח ליָנוֹחָה
בשתי החורבות נמצאו ממצאים מתאימים לתקופת הברזל (הישראלית) וגם לתקופה הרומית ביזנטית, אך נראה שמבחינה ארכאולוגית הועדף הזיהוי עם תַעְנַה אֶל-פוֹקָה
באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נאמר שבתַּאֲנַת שִׁלֹה היה בימיו כפר במרחק 10 מילים (כ-14.8 ק"מ) מזרחית לשְׁכֶם ובדרך לבקעת הירדן. שתי חורבות תַעְנַה קרובות יותר ממרחק זה משְׁכֶם, אך ח'רבת תַעְנַה א-תחתא רחוקה מעט יותר (כ-12.5 ק"מ בקו אווירי). ח'רבת תַעְנַה א-תחתא נמצאת מעט מדרום לאתר המשוער של יָנוֹחָה (ח'רבת יַאנוּן), ולכן יש המעדיפים את הזיהוי עם ח'רבת תַעְנַה אֶל-פוֹקָה המתאימה לכאורה יותר לתיאור מהלך הגבול, אשר מתקדם בכוון דרום מזרח מאזור שְׁכֶם, לתַּאֲנַת שִׁלֹה ואז ממזרח ליָנוֹחָה
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 403-402
.
בשתי החורבות נמצאו ממצאים מתאימים לתקופת הברזל (הישראלית) וגם לתקופה הרומית ביזנטית, אך נראה שמבחינה ארכאולוגית הועדף הזיהוי עם תַעְנַה אֶל-פוֹקָה
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 403-402
[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 205
. במרכז החורבה שבתַעְנַה אֶל-פוֹקָה נמצא מקאם שייח' עבד-אל-קדיר.
פרקים המזכירים את תַּאֲנַת שִׁלֹה
ציטוטים נבחרים