עיר
יְרִיחוֹ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Tell es-sultan, by Fullo88 at Italian Wikipedia, [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
תל יְרִיחוֹ (תל א-סולטאן)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Tel Essultan site, by Salamandra123, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
המגדל העגול מלפני לפחות 10,000 שנה (התקופה הנאוליתית הקדם קרמית א). המגדל ניצב לגובה של כ-9 מטר בפנים החומה של תקופה זו, ובמרכזו עבר גרם מדרגות תלול.
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
יְרִיחוֹ במקרא
העיר יְרִיחוֹ שוכנת מול היַרְדֵּן באזור המכונה "יַרְדֵּן יְרֵחוֹ"
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ג פסוק מ"ח: מח וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ.
או "עַרְבוֹת יְרִיחוֹ"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ד פסוק י"ג: יג כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ.
. העיר מכונה גם "עִיר הַתְּמָרִים" והיא שוכנת ב"בִּקְעַת יְרֵחוֹ" הסמוכה לאזור "הַכִּכָּר" (המשוער ככולל את אגן ים המלח)
[^]דְּבָרִים פרק ל"ד פסוק ג: ג וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר.
.

יְרִיחוֹ היתה לעיר הראשונה שכבשו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בהגיעם לארץ. כשהעַם עוד חנה בשִּׁטִּים שממזרח ליַרְדֵּן מול יְרִיחוֹ, יְהוֹשֻׁעַ שלח מרגלים ליְרִיחוֹ כדי ללמוד את מצב העיר, והם הסתתרו אצל רָחָב הזוֹנָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ב פסוק א: א וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה.
. מֶלֶךְ יְרִיחוֹ צווה לסגור את הַשַּׁעַר (היחידי כנראה) ושלח אֲנָשִׁים לרדוף אחרי המרגלים ב"דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ב פסוק ז: ז וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם.
אך רָחָב הורידה את המרגלים בחבל דרך החלון של ביתה שהיה "בְּקִיר הַחוֹמָה"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ב פסוק ט"ו: טו וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת.
. בעצת רָחָב המרגלים התחבאו בהרים ליד יְרִיחוֹ 3 ימים ואז חזרו ליְהוֹשֻׁעַ לספר לו על הפחד של תושבי הארץ מהעַם.

אח"כ העַם חצה בנס את היַרְדֵּן ו-40,000 חֲלוּצֵי הַצָּבָא חנו ב"עַרְבוֹת יְרִיחוֹ" לקראת כיבוש העיר. הצבא ו-7 כוהנים תוקעי שופרות הקיפו את חומות ירִיחוֹ 6 ימים עם הארון וביום השביעי הקיפו אותה 7 פעמים, ובעוד העַם מריע בתרועות ובתקיעות שופר, נפלו חומות העיר. יְרִיחוֹ נכבשה והיתה "חֵרֶם" לה', ולכן כל תושביה הומתו מלבד רָחָב ומשפחתה. העיר יְרִיחוֹ היתה בתחום נחלת שבט בִנְיָמִן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ח פסוק כ"א: כא וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ.
, אך יְהוֹשֻׁעַ הטיל קללה על מי שיקים אותה מחדש, שֶׁבְּנוֹ הבכור ימות בעת הנחת היסודות לעיר ובנו הצעיר ימות בעת הצבת השערים עם סיום הבניה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ו
. הקללה התממשה שנים רבות אח"כ בגורלו של חִיאֵל שהעז ובנה את יְרִיחוֹ בימי אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל
[^]מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוק ל"ד: לד בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ ובשגיב [וּבִשְׂגוּב] צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.
.

מסתבר שעוד לפני שיקום העיר ע"י חִיאֵל, היה ישוב ביְרִיחוֹ כפי שמסתבר מהנאמר על עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב שכבש את יְרִיחוֹ מבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בימות השׁוֹפְטִים
[^]שׁוֹפְטִים פרק ג פסוקים י"ב-י"ג: יב וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב עַל יִשְׂרָאֵל עַל כִּי עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה. יג וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַעֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ וַיַּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּירְשׁוּ אֶת עִיר הַתְּמָרִים.
, ומסיפור שגרירי דָוִד שהושפלו בגילוח זקנם ע"י חָנוּן מלך עַמּוֹן ונשארו ביְרִיחוֹ עד שזקנם צמח שוב
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק י פסוק ה: ה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם.
. אחרי בנית העיר מסופר שהנביאים אֵלִיָּהוּ ואֱלִישָׁע עברו בה ובְנֵי הַנְּבִיאִים שגרו בה הודיעו לאֱלִישָׁע שהיום ה' יקח ממנו את אֵלִיָּהוּ
[^]מְלָכִים-ב פרק ב פסוקים ד-ה: ד וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ אֱלִישָׁע שֵׁב נָא פֹה כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי יְרִיחוֹ וַיֹּאמֶר חַי יְהוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיָּבֹאוּ יְרִיחוֹ. ה וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ אֶל אֱלִישָׁע וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהוָה לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ וַיֹּאמֶר גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ.
, כפי שאמנם קרה אח"כ כשאֵלִיָּהוּ עלה לשמיים ברכב ובסוסי אש. אֱלִישָׁע חזר ליְרִיחוֹ, והתושבים שם התלונו בפניו על מי המעיין הרעים. אֱלִישָׁע השליך למעיין צלוחית עם מֶלַח והמים נרפאו
[^]מְלָכִים-ב פרק ב פסוקים י"ט-כ"ב: יט וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע הִנֵּה נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת. כ וַיֹּאמֶר קְחוּ לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה וְשִׂימוּ שָׁם מֶלַח וַיִּקְחוּ אֵלָיו. כא וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת. כב וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר.
.

אחרי נפילת יְרוּשָׁלַיִם בידי נְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בָּבֶל, המלך צִדְקִיָּהוּ ניסה לברוח מהעיר אך נתפס ע"י הבבלים בְּעַרְבֹת יְרִיחוֹ
[^]יִרְמְיָהוּ פרק נ"ב פסוק ח: ח וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂיגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו.
. בימי שיבת ציון בעקבות הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס, חזרו לארץ עם זְרֻבָּבֶל גם 340 מתושבי יְרִיחוֹ ששבו לעִירָם
[^]עֶזְרָא פרק ב פסוקים א-ב, ל"ד: א וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור [נְבוּכַדְנֶצַּר] מֶלֶךְ בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַ‍ִם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. ב אֲשֶׁר בָּאוּ עִם זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי רְחוּם בַּעֲנָה מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל. ... לד בְּנֵי יְרֵחוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה.
, וגם השתתפו בעבודות השיקום של חומות יְרוּשָׁלַיִם בהובלת נְחֶמְיָה
[^]נְחֶמְיָה פרק ג פסוקים א-ב: א וַיָּקָם אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וַיִּבְנוּ אֶת שַׁעַר הַצֹּאן הֵמָּה קִדְּשׁוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וְעַד מִגְדַּל הַמֵּאָה קִדְּשׁוּהוּ עַד מִגְדַּל חֲנַנְאֵל. ב וְעַל יָדוֹ בָנוּ אַנְשֵׁי יְרֵחוֹ וְעַל יָדוֹ בָנָה זַכּוּר בֶּן אִמְרִי.
.
זיהוי המקום
יְרִיחוֹ מזוהה עם תל א-סולטאן השוכן כ-2 ק"מ מצפון-מערב למרכז העיר החדשה (אָרִיחַה בערבית). העיר נמצאת בגובה של כ-250 מטר מתחת לפני הים, והיא נחשבת לכן כעיר הנמוכה בעולם. כ-2 ק"מ מדרום לעיר זורם נחל פרת (ואדי קלט) המגיע ממערב, וצמוד לתל מצד מזרח נובע מעין אֱלִישָׁע (מעין א-סולטאן) אשר משך למקום בני אדם עוד בתקופת התרבות הנָאטוּפִית
[*]של סוף עידן הציידים-לקטים בתולדות האדם, ולפני ראשית החקלאות
בתחילה כמקום חניה לנוודים חולפים
[*]מלפני 10,000~ לפנה"ס
ואח"כ כישוב קבע
[*]~9,600 לפנה"ס - ראו
[^] הערך על יְרִיחוֹ בויקיפדיה האנגלית
.

ישוב קבע זה מתקופת האבן
[*]מהתקופה הניאוליטית הקדם קראמית, כלומר מתקופה שבה תושבי היישוב עדיין לא ייצרו חרסים
ישב עדיין בגובה המישור ואח"כ
[*]~8350 לפנה"ס
הוקף בחומת אבני גוויל
[*]כלומר אבני שדה בלתי מעובדות או מסותתות
וחפיר רחב. מבפנים לחומה זו נתגלה מגדל מרשים (ראו תמונה). יְרִיחוֹ היא כך העיר הקדומה ביותר שנתגלתה עד כה בעולם, אם מחשיבים "עיר" כישוב מבוצר בחומה ומגדלים ובו מבני ציבור המעידים על ארגון אנושי אורבאני
[*]למרות שבתל קראמל הקדום יותר שבסוריה גם כן כבר היו מגדלים
[^] הערך על תל קראמל בויקיפדיה האנגלית
.
. תושבי העיר "הקדם קראמית" לא עסקו כאמור ביצור חרסים, אך בקברים שנמצאו מתחת לרצפות נצאו פסלים וגולגלות אדם מפוסלות בציפוי טיט ומקושטות בעיניים מצדפים. התושבים של שכבות הישוב הבאות (עד סוף התקופה הכלקוליתית בסוף האלף ה-4 לפנה"ס) כבר ייצרו חרסים וגם עסקו בחקלאות אך לא השאירו עדויות לבניה ולתרבות עירונית מפותחת כמו קודמיהם
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 848-846
.

מתקופת הברונזה (מסוף האלף ה-3) התגלו לפחות 17 חומות שנהרסו ונבנו מחדש, בעקבות מלחמות או רעידות אדמה. בתקופת הברונזה התיכונה הוקמו מסביב לחומה מספר "חלקלקות"
[*]מעין חומה משופעת וחלקה שנועדה לחזק את חומת הביצורים ולהקשות על האויב להתקרב או לטפס עליה.
של עפר כָּבוּשׁ מצופה טיח שנשענו על קיר תומך שהקיף גם את המעיין שנכנס כך לתחום העירוני. מתקופות הברונזה נמצאו גם שרידי מקדש קטן, ארמון, חרסים רבים, ומערכות קבורה, כולל מערה קבורה גדולה ובה כ-500 גופות, וקברים עם חפצים רבים שנשתמרו היטב בשל תנאי היובש המדברי שבמקום.

מסוף תקופת הברונזה, המשוערת כסוף התקופה הכנענית, נמצאו שרידים מעטים בלבד, ולא נמצאו שרידי חומה, מלבד חומת החלקלקה
[*]ויגאל ידין שיער שזו החומה שהופלה ע"י יְהוֹשֻׁעַ.
. קיימים חילוקי דיעות לגבי התיארוך של תקופה זו והמעבר לתקופת הברזל הישראלית
[*]על פי הממצאים המועטים הועלו השערות של בין המאה ה-14 ל-13 לפנה"ס
וגם מתקופת הברזל כבר יש רק ממצאים מעטים, המצביעים אולי על נטישה חלקית של יְרִיחוֹ בימות השׁוֹפְטִים. נמצאו בכל זאת כמה בניינים מתקופות מאוחרות יותר, כולל מבנה ציבורי גדול בסגנון "בית ארבעת המרחבים" הישראלי, והעיר גם התפשטה בשטחה אח"כ גם אל מעבר לחומות על מדרוני התל. בצפון ובמערב התל התגלו שרידים של ישוב קטן עם ממצאים מהתקופה הפרסית (מאמצע המאה ה-6 לפנה"ס) כולל חרסים ועליהם חותמת "יהד", כשמו של המחוז הפרסי של אזור יהודה - כנראה מקום מושבם של שבי ציון בעקבות הצהרת כּוֹרֶשׁ. בתקופה ההלניסטית שבאה אח"כ התל ננטש ולא נושב עוד
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 858-848
.
פרקים המזכירים את יְרִיחוֹ
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על יְרִיחוֹ באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Jericho - Elisha's Fountain. By Tamar Hayardeni (Tamarah), [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
מרכז המבקרים במעין אֱלִישָׁע שממזרח לתל