עיר
עֲטָרוֹת
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים : תל אל מזאר
עֲטָרוֹת במקרא
עַטְרוֹת נזכרת פעם אחת במקרא כמקום על הגבול הצפוני-מזרחי של נחלת אֶפְרַיִם, ויש להבחין בינה לבין העיר עַטְרוֹת-אַדָּר שבגבול הדרומי של נחלת אֶפְרַיִם, או עם העיר עַטְרוֹת שבנחלת שבט גָד ממזרח לירדן.

הגבול הצפוני-מזרחי של נחלת אֶפְרַיִם ירד מיָנוֹחָה לעֲטָרוֹת ולנַעֲרָתָה ולמשם ליְרִיחוֹ וליַרְדֵּן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ז פסוק ז: ז וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא הַיַּרְדֵּן.
.
זיהוי המקום
את עַטְרוֹת מזהים בד"כ בתל אל מזר או בתל א-שיח ד'יב - שניהם תלים עם ממצאים ארכיאולוגים מתאימים השוכנים בגבול שבין הרי אֶפְרַיִם לעמק הירדן (ראו במפה). תל אל מזר שוכן בסמוך למוצא נַחַל תִּרְצָה
[*]ואדי אל-פארעה
לבקעה ומעל הדרך הראשית שעברה בבקעת תִּרְצָה והובילה לאזור שְׁכֶם במערב. לכן תל אל מזר הוא החשוב והגדול מבין שני התלים הנ"ל. באתר נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה, מהתקופה הישראלית (הברזל) ומהתקופה הפרסית, כולל סימני חורבן של העיר בתקופה המתאימה למסע העונשין של פרעה שִׁישַׁק בארץ ישראל.

תל א-שיח ד'יב, הדרומי מבין השניים, שוכן על מוצא נחל פצאל לבקעה. התל הוא מלאכותי
[*]כלומר אינו שוכן על גבעה טבעית
וגם בו נתגלו ממצאים מתקופת בית-ראשון, וממצאים מאוחרים יותר.

יש המשערים שאמנם עַטְרוֹת שכנה על אחד מתלים אלה, בעוד עיר הלוויים יָקְמְעָם
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוק נ"ג: נג וְאֶת יָקְמְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת בֵּית חוֹרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
שכנה בתל השני
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 166-165
.
פרקים המזכירים את עֲטָרוֹת
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על עֲטָרוֹת באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.