הצמח במקרא
הנביא צְפַנְיָה מנבא חורבן לבני מוֹאָב וממלכת עַמּוֹן שיהיו כסְדֹם ועֲמֹרָה, ומקום של חֲרֻלִּים ומכרות מלח
[^]צְפַנְיָה פרק ב פסוק ט: ט
לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר גוי [גּוֹיִי] יִנְחָלוּם.
. המוֹרֵה מַמְשִׁיל המְשָׁלִים במִשְׁלֵי פרק כ"ד פסוק ל"אמִשְׁלֵי פרק כ"ד פסוק ל"א: לא
וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.
מספר שעבר ליד כֶּרֶם של אִישׁ עצלן וראה שכולו מוזנח ומלא קִמְּשֹׂנִים וחֲרֻלִּים (הקִמְּשֹׂנִים מוזכרים כמה פעמים במקרא כצמחים קוצניים). אִיּוֹב מזכיר את הנערים העלובים יושבי המדבר הנאלצים לחיות שם בערוצי הנְחָלִים, במערות, בסלעים, בין השיחים, ותַּחַת החָרוּל[^]אִיּוֹב פרק ל פסוקים ד-ז: ד
הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם.
ה
מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ יָרִיעוּ עָלֵימוֹ כַּגַּנָּב.
ו
בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן חֹרֵי עָפָר וְכֵפִים.
ז
בֵּין שִׂיחִים יִנְהָקוּ תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּחוּ.
.
פרקים המזכירים את החָרוּל
ציטוטים נבחרים
זיהוי הצמח
על פי הפסוקים שבהם נזכר החָרוּל, מסתבר שמדובר בצמח מדברי, כנראה קוצני, הצומח גם בשדות נטושים, והוא יכול להגיע לגודל מספיק בשביל לתת מחסה לנערים. אין זיהוי מוסכם לחָרוּל אצל הפרשנים המוקדמים, והצעות הזיהוי כוללות כמה צמחי מדבר (כמו המָלוּחַ) וקוצים גדולים (כמו גְּדִילָן, קִנְרָס סוּרִי), וצמחים דומים נוספים
[1]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 222-223.
.