בַּרְקָן – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Notobasis syriaca, photo by © Hans Hillewaert / [CC-BY-SA-4.0]

בַּרְקָן סוּרִי

הצמח במקרא

השופט גִּדְעוֹן רדף בעֵבֶר הירדן אחרי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע וצבא המדיינים. כשהוא ביקש מאנשי סֻכּוֹת ופְּנוּאֵל לחם לאנשיו העייפים, הם סירבו כיוון שעוד לא היה ברור שגִּדְעוֹן ינצח. גִּדְעוֹן הבטיח לחזור ולהענישם בקוצים וב"בַּרְקֳנִים" ובהרס הַמִּגְדָּל שלהם לכשינצח, ואמנם כך הוא נקם בהם אח"כ.

פרקים המזכירים את הבַּרְקָן

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
שׁוֹפְטִים-ח	ז	גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים.
שׁוֹפְטִים-ח	ט"ז	וַיִּקַּח אֶת זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת.

זיהוי הצמח

נראה שהבַּרְקָן הוא מונח כללי שמשמעו "קוֹץ" ולאו דוקא צמח מסוים. חלק מהתרגומים והפרשנים ניסו בכל זאת, ללא בסיס מוצק, לזהותו עם קוצים מוכרים, כולל עם הקֹטֶב המָצוּי (אשר זוהה גם עם הדַרְדַּר המקראי), עם הבַּרְקָן סוּרִי, ועם קוצים אחרים. הזיהוי עם הבַּרְקָן הסוּרִי מבוסס בין השאר על הצורה דמויית הברקים של עלי המעטפת המקיפים את הפרח (ראו צילום).

בַּרְקָן סוּרִי

שם מדעי:	Notobasis syriaca
משפחה:	מורכבים
סוג:	ברקן
בערבית:	חוּרפֵייש אל-חַמיר

הבַּרְקָן הסוּרִי הוא הקוץ השכיח ביותר בארץ. הצמח הוא חד-שנתי והוא גדל בעיקר בשולי דרכים ושדות ובמזבלות ברוב אזורי הארץ. בחורף הזרעים נובטים ומוציאים "שׁוֹשֶׁנֶת" של עלים רחבים מאוד ובשרניים, קוצניים בשוליים, היוצרים מעין עיגול גדול צמוד לקרקע (בקוטר של כ-70 ס"מ). את עלי השׁוֹשֶׁנֶת מכסים דגמים של כתמים לבנים. ממרכז השׁוֹשֶׁנֶת יוצא מאוחר יותר גבעול חלול בודד, ולאורכו צמודים מעט עלים קטנים.

הגבעול מתפצל מעט בחלקו העליון, ובאביב פורחים הפרחים בקצה הגבעולים. הבַּרְקָן הוא צמח ממשפחת "המורכבים", כלומר הפרחים הם בעצם תפרחת צפופה וגדולה (בקוטר של כ-3 ס"מ) של פרחים סגולים קטנים ורבים דמויי צינור, היוצאים מ"מצעית" שבבסיס התפרחת. את התפרחת מקיפים עלים זקופים וארוכים (10-15 ס"מ) המסתיימים בקוץ, וצבעם אדום עם פס כסוף לאורכם. אלה "חפי המעטפת" של הפרח וצורתם דמויית הברקים היא מקור השם של הצמח (וההצדקה העיקרית לזיהויו כבַּרְקָן המקראי).

במרכז המצעית מבשילים הזרעים, ולכל זרעון צומחת "ציצית" לבנה וגדולה דמויית כותנה. הציציות נפרדות מהצמח ועפות למרחק עם הרוח, ונושאות עימן את הזרעונים שינבטו בחורף הבא. הגבעול הצעיר, העלים, ומצעית התפרחת משמשים למאכל ולרפואות שונות.

ניתן לקרוא עוד על בַּרְקָן סוּרִי באתרים של ויקיפדיה, צמח השדה, וצמחיית ישראל ברשת.

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Silybum_marianum, by Wildfeuer / [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.

שׁוֹשֶׁנֶת של גדילן מצוי. קשה להבחין בינה לבין השׁוֹשֶׁנֶת של הבַּרְקָן, מלבד הבדלים קלים בדוגמת הכתמים הלבנים שעל העלים.

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Notobasis Syrica, by Ester Inbar, available from http://commons.wikimedia.org/wiki/User:ST. / [Attribution]. Original image size reduced by Allon Adir.

פרח של בַּרְקָן סוּרִי

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Notobasis syriaca (L.) Guss., by tato grasso [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.

מקבצים של ציציות לבנות במקום הפרחים. בקרוב כל ציצית תשתחרר ותעוף ברוח יחד עם הזרעון הצמוד לה.

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

חלקי הקוץ, איור של אלון אדיר, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons

חלקי הקוֹץ

עַלַמַּפָּה

טבלת הצמחים
בַּרְקָן

ספר	פרק
שׁוֹפְטִים	ח	גִּדְעוֹן רודף ומביס את זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן ואת צבא המדיינים בעבר היַרְדֵּן, ואח"כ חוזר לנקום בתושבי סֻכּוֹת ופְּנוּאֵל שלא עזרו לו כשנצחונו עוד לא היה ברור.