פרטי היוצר\ת
Tulul adh-Dhahab (Jordan). By Jorre (Jochen Reinhard), [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
המשלחת הארכאולוגית בתל אַ-דַהַבּ אֶל-גַרְבי (2008) המזוהה עם העיר מַּחֲנַיִם המקראית. מעבר לכביש נראה התל התאום תל אַ-דַהַבּ אֶ-שַׁרְקִי, שיש המזהים אותו עם פְּנִיאֵל.
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
פְּנִיאֵל במקרא
אחרי שיַעֲקֹב נפרד מלָבָן במִצְפָּה שבגִּלְעָד, הוא המשיך עם משפחתו דרומה לעבר נחל יַבֹּק, לן במַחֲנָיִם, ובלילה חצה שם את היַבֹּק עם משפחתו ורכושו. יַעֲקֹב מצא את עצמו לבסוף לבדו, ונאבק עם מלאך אֱלֹהִים עד עֲלוֹת הַשָּׁחַר
כשהשופט גִּדְעוֹן ערך מרדף בעבר הירדן אחרי צבא המדיינים, הוא ביקש מאנשי סֻכּוֹת ופְּנוּאֵל לחם לאנשיו העייפים. הם סירבו לעזור לו כיוון שעוד לא היה ברור שגִּדְעוֹן ינצח. גִּדְעוֹן הבטיח לחזור כשינצח, ולהעניש את אַנְשֵׁי סֻכּוֹת בקוצים, ואת פְּנוּאֵל בהרס הַמִּגְדָּל שם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ב פסוקים כ"ג-כ"ה: כג
וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק.
כד
וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ.
כה
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.
. אח"כ המלאך החליף את שמו של יַעֲקֹב ליִשְׂרָאֵל ("כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים"), ויַעֲקֹב קרא למקום פְּנִיאֵל ("כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים")[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ב פסוק ל"א: לא
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי.
.
כשהשופט גִּדְעוֹן ערך מרדף בעבר הירדן אחרי צבא המדיינים, הוא ביקש מאנשי סֻכּוֹת ופְּנוּאֵל לחם לאנשיו העייפים. הם סירבו לעזור לו כיוון שעוד לא היה ברור שגִּדְעוֹן ינצח. גִּדְעוֹן הבטיח לחזור כשינצח, ולהעניש את אַנְשֵׁי סֻכּוֹת בקוצים, ואת פְּנוּאֵל בהרס הַמִּגְדָּל שם
[^]שׁוֹפְטִים פרק ח פסוקים ח-ט: ח
וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת.
ט
וַיֹּאמֶר גַּם לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל לֵאמֹר בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם אֶתֹּץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה.
. לבסוף גִּדְעוֹן הביס את המדיינים, ואמנם חזר והעניש את זקני סֻכּוֹת בקוצים, ניתץ את מגדל פְּנוּאֵל, וגם הרג את תושביה[^]שׁוֹפְטִים פרק ח פסוקים ט"ז-י"ז: טז
וַיִּקַּח אֶת זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת.
יז
וְאֶת מִגְדַּל פְּנוּאֵל נָתָץ וַיַּהֲרֹג אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר.
. פְּנִיאֵל נזכרת שוב כשמסופר שיָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל בנה אותה בראשית ימי הממלכה (וכנראה גם ישב בה)[^]מְלָכִים-א פרק י"ב פסוק כ"ה: כה
וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל.
.
זיהוי המקום
האתר של פְּנִיאֵל המקראית שנוי במחלוקת, אבל אם מקבלים את תיאור המסע של יַעֲקֹב מצפון (ראו למעלה), אז יסתבר שהוא חנה במַּחֲנַיִם על הגדה הצפונית של הנחל, וחצה את הנחל לפְּנִיאֵל בגדתו הנגדית הדרומית. מפְּנִיאֵל, יַעֲקֹב המשיך מערבה לסֻכּוֹת ואח"כ חצה את היַּרְדֵּן. גם מתיאור המסלול של גִּדְעוֹן כנגד המדיינים בעבר היַּרְדֵּן מסתבר שפְּנִיאֵל שכנה מזרחית לסֻכּוֹת במעלה הנחל
בכל מקרה ברור שהזיהוי של פְּנִיאֵל קשור בזיהוי של מַּחֲנַיִם הסמוכה, והזיהוי המקובל לשתי הערים הוא עם זוג התִּלִּים "תוּלוּל אַ-דַהַבּ" (תִלֵי "הזהב"). מַּחֲנַיִם מזוהה עם התל המערבי והגדול מעט - תל אַ-דַהַבּ "אֶל-גַרְבי" (המערבי)
בתל תל אַ-דַהַבּ אֶ-שַׁרְקִי נמצאו שרידים מהתקופה הכנענית ומתקופת הברזל (הישראלית). בתל המערבי שממול נמצאו בינתיים שרידים מרשימים יותר הכוללים ביצורים חזקים, ושרידי מבנים וארמונות בסגנון הדומה לבנייה הרודיאנית. לפי הכתוב במקרא, מַּחֲנַיִם שימשה לזמן קצר כמקום מושב המלך בימי אִישׁ-בֹּשֶׁת ודָוִד, ופְּנִיאֵל שימשה כך כאמור את יָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל בראשית ימי מלכותו. בכתובת הנצחון של פרעה שִׁישַׁק על מסעו באזור
[^]שׁוֹפְטִים פרק ח פסוקים ד-ח: ד
וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים.
ה
וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן.
ו
וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם.
ז
וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים.
ח
וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת.
.
בכל מקרה ברור שהזיהוי של פְּנִיאֵל קשור בזיהוי של מַּחֲנַיִם הסמוכה, והזיהוי המקובל לשתי הערים הוא עם זוג התִּלִּים "תוּלוּל אַ-דַהַבּ" (תִלֵי "הזהב"). מַּחֲנַיִם מזוהה עם התל המערבי והגדול מעט - תל אַ-דַהַבּ "אֶל-גַרְבי" (המערבי)
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 807
, ותל אַ-דַהַבּ אֶ-שַׁרְקִי (המזרחי) שמעבר לנחל מזוהה אולי עם פְּנִיאֵל[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 511
. זוג התִּלִּים, שגובהם כ-120 מטר מעל פני הנחל, יושבים באזור שבו הנחל יוצא ממסלולו הצר מבין ההרים, במקום שבו כבר קל יותר לעבור אותו, ומשם הוא ממשיך מערבה לעמק סֻכּוֹת וְלַיַּרְדֵּן. תל אַ-דַהַבּ אֶ-שַׁרְקִי יושב על גבעה תלולה, והנחל מתעקל ומקיף את התל מכל עבריו מלבד בדרום, וכך מוסיף להגנתו הטבעית (ראו מפה).
בתל תל אַ-דַהַבּ אֶ-שַׁרְקִי נמצאו שרידים מהתקופה הכנענית ומתקופת הברזל (הישראלית). בתל המערבי שממול נמצאו בינתיים שרידים מרשימים יותר הכוללים ביצורים חזקים, ושרידי מבנים וארמונות בסגנון הדומה לבנייה הרודיאנית. לפי הכתוב במקרא, מַּחֲנַיִם שימשה לזמן קצר כמקום מושב המלך בימי אִישׁ-בֹּשֶׁת ודָוִד, ופְּנִיאֵל שימשה כך כאמור את יָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל בראשית ימי מלכותו. בכתובת הנצחון של פרעה שִׁישַׁק על מסעו באזור
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוק ט: ט
וַיַּעַל שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֹּל לָקָח וַיִּקַּח אֶת מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.
מופיעה רשימת ערים שכבש לאורך מסלולו ממצרים, ויש הקוראים בה את שמות הערים מַּחֲנַיִם ופְּנִיאֵל (וגם את אָדָם וסֻכּוֹת)[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 807
.
פרקים המזכירים את פְּנִיאֵל
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על פְּנִיאֵל באתר של ויקיפדיה.