.JPG){kind=link}
הצמח במקרא
ב
בְּרֵאשִׁית פרק ל"ז פסוק כ"הבְּרֵאשִׁית פרק ל"ז פסוק כ"ה: כה
וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה.
מופיעה שיירת גמלים של סוחרים יִשְׁמְעֵאלִים שבאו מהגִּלְעָד, ואיתם סחורות בְּשָׂמִים מהארץ למִצְרַיִם, וביניהם נְכֹאת, צֳרִי ולֹט. הנְכֹאת נזכרות גם ברשימת המוּצָרִים שהארץ ידועה בהם ושאותם שלח יַעֲקֹב בידי בניו כמִנְחָה לשליט במִצְרָיִם (כלומר ליוֹסֵף)[^]בְּרֵאשִׁית פרק מ"ג פסוק י"א: יא
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.
.
פרקים המזכירים את הנְכֹאת
ציטוטים נבחרים
זיהוי הצמח
הנְכֹאת לא זוהו בוודאות, ויש שסברו שבכלל אין מדובר בצמח אלא בסוג של שעווה. התרגומים הקדומים זיהו את הנְכֹאת כשם כללי למיני בשמים וקטורת הכוללים למשל גם את השרף של ה-Commiphora gileadensis, שהעֵצָה הריחנית שלו מזוהה גם עם הצֳרִי. היו פרשנים מאוחרים יותר שזיהו את הנְכֹאת גם עם החרוב או עם הצנוברים, אך נראה שאין לזיהוים אלה בסיס מוצק
היו חוקרים מודרנים שהציעו לזהות את הנְכֹאת עם צמח קֶדֶד השרף (Astragalus gummifer) ובמיוחד עם השרף שלו - ה"טְרָגָקָנְת"
[1]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 252-253.
.
היו חוקרים מודרנים שהציעו לזהות את הנְכֹאת עם צמח קֶדֶד השרף (Astragalus gummifer) ובמיוחד עם השרף שלו - ה"טְרָגָקָנְת"
[2]עולם התנ"ך, ספר בְּרֵאשִׁית עמ' 211.
. קֶדֶד השרף הוא שיח רב-שנתי ממשפחת הקטניות הצומח בחרמון, ואחד משמותיו בערבית הוא "נכאת" או "נכעה". הטְרָגָקָנְת המופק ממנו הוא אמנם חסר ריח, אך שימש כבר בימי קדם לרפואות שונות, וגם כחומר בסיס לערבוב עשבים אחרים המשמשים לקטורת. כנגד זיהוי זה, יש הטוענים שהשם הערבי הוא נדיר בשימוש, ושהצמח אינו מאפיין דוקא את ארץ ישראל, כפי שהיה ניתן אולי להבין מאיזכור הנְכֹאת בפסוק מבְּרֵאשִׁית מ"ג (ראו למעלה)[4]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 253.
.