הצמח במקרא
ב
בְּרֵאשִׁית פרק ל"ז פסוק כ"הבְּרֵאשִׁית פרק ל"ז פסוק כ"ה: כה
וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה.
מופיעה שיירת גמלים של סוחרים יִשְׁמְעֵאלִים שבאו מהגִּלְעָד, ואיתם סחורות בשמים מהארץ למִצְרַיִם, וביניהם נְכֹאת, צֳרִי, ולֹט. בבְּרֵאשִׁית פרק מ"ג פסוק י"אבְּרֵאשִׁית פרק מ"ג פסוק י"א: יא
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.
שולח יַעֲקֹב בידי בניו מִנְחָה למִצְרַיִם של מוּצָרִים שהארץ ידועה בהם, וביניהם הלֹט.
פרקים המזכירים את הלֹט
ציטוטים נבחרים
זיהוי הצמח
הלֹט זוהה בד"כ כשָׂרַף של עץ כלשהו. נעשו נסיונות בתרגומים ומדרשים שונים לזהות את העץ המדובר עם מספר צמחים, כולל עם המוֹר, עם האוֹרֶן, ועם אלת המסטיק. אלת המסטיק נפוצה בר בארץ, ואחד המינים שלה (בעיקר מהאי כיאוס היווני) שימש להפקת שרף איכותי.
זיהוי מודרני יותר הוא עם אחד ממיני הלוטם של ימינו - ובמיוחד עם הלוטם הדביק (Cistus Ladanifer) או עם הלוטם השעיר הכרתי (Cistus Creticus), המשמשמים עד היום להפקת שרף ריחני (והקרובים למיני הלוטם השעיר והמרווני הצומחים כיום בארץ)
זיהוי מודרני יותר הוא עם אחד ממיני הלוטם של ימינו - ובמיוחד עם הלוטם הדביק (Cistus Ladanifer) או עם הלוטם השעיר הכרתי (Cistus Creticus), המשמשמים עד היום להפקת שרף ריחני (והקרובים למיני הלוטם השעיר והמרווני הצומחים כיום בארץ)
[1]עולם התנ"ך, ספר בְּרֵאשִׁית עמ' 210.
. השרף של הלוטם הדביק נקרא בערבית "לאד'ן" ובסורית "לדאנא", ויש שראו בשם זה שיבוש של שם ה"לוט", אך כנגדם יש הטוענים שאין לנסיונות הזיהוי עם הלוטם של היום בסיס מוצק מספיק, ושהדמיון בשמות הוא הסבר דחוק מדי[2]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 200-202.
.