צֳרִי – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Commiphora gileadensis, identified by some as the ancient Balm of Gilead, in the Botanical gardens of Kibutz Ein-Gedi. Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons

שיח של Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי

הצמח במקרא

הצֳרִי מתואר במקרא כצמח רפואי שגדל בארץ (בעיקר באזור הגִלְעָד) ויוּצָּא ממנה למדינות השכנות. בסיפורי יוֹסֵף מופיעה שיירת גמלים של סוחרים המובילים סחורות מהארץ למִצְרַיִם, וביניהם צֳרִי מהגִלְעָד. יַעֲקֹב שלח בידי בָּנָיו מִנְחָה למִצְרַיִם של מוּצָרִים שהארץ ידועה בהם, וביניהם הצֳרִי. הנביא יְחֶזְקֵאל מזכיר סוחרים מהארץ שסחרו עם העיר צוֹר במוּצָרִים שהארץ ידועה בהם, ובין השאר בצֳרִי, ואולי יש קשר בין שמו של הצמח לשם העיר צוֹר, שהיתה המקור לשִׁוּוּקוֹ מערבה דרך הַיָּם לארצות הַיָּם התיכון.

הנביא יִרְמְיָהוּ מזכיר 3 פעמים את הצֳרִי כצמח המפורסם בסגולותיו הרפואיות. כך, הוא מקונן על הסבל של העַם שאפילו הצֳרִי אינו יכול לרפאו, ובמקום אחר הוא מנבא למִצְרַיִם יום תבוסה שבו גם אם תנסה למצוא צֳרִי לרפואה, היא לא תתרפא, ודברים דומים הוא אומר גם על בָּבֶל.

פרקים המזכירים את הצֳרִי

ספר	פרק
בְּרֵאשִׁית	ל”ז	אֲחֵי יוֹסֵף שונאים אותו, כיוון שהוא הבן המועדף על יַעֲקֹב אביהם, ובגלל חלומותיו השחצניים. רְאוּבֵן משכנע אותם לשים אותו בבור במקום להורגו, ואח"כ בעצת יְהוּדָה הם מוכרים אותו לישמעלים, שמוכרים אותו לפוטיפר - שר הטבחים של פרעה. האחים מביאים את כתונת הפסים של יוֹסֵף ליַעֲקֹב, והוא מתאבל על מותו.
בְּרֵאשִׁית	מ”ג	האוכל שהביאו בני יַעֲקֹב ממצרים אזל, והם נאלצים לחזור למִצְרָיִם עם בִנְיָמִן. יוֹסֵף נרגש לראותו ומזמין את כולם לסעודה בביתו.
יִרְמְיָהוּ	ח	המשך השיר מהפרק הקודם על התועבות בגֵיא בֶן הִנֹּם: בעתיד יוּצְּאוּ נבלות גדולי העם מקבריהם למול הכוכבים אותם עבדו. שירי חורבן 1-2: העם דוהר ללא לאות בחטאיו (כולל החושבים עצמם לחכמים בתורת ה'). הארץ רועשת מקולות צבא האויב הבא מצפון ומחריב את הארץ. הנביא מקונן על סבל העם.
יִרְמְיָהוּ	מ”ו	נבואה למִצְרַיִם 1: צבא מִצְרַיִם בראשות פַּרְעֹה נְכוֹ יובס ע"י נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בקרב כָּרכּמיש שעל נהר הפְּרָת. מצרים חשבה לכסות את כל הארץ כמו היאור העולה על גדותיו, אך צבאה יובס, יחד עם שכירי החרב שלה. נבואה למִצְרַיִם 2: נְבוּכַדְנֶאצַּר בא להכות את מִצְרָיִם. מצרים תהיה לשממה ועל תושביה להתכונן לגָּלוּת. צבא מצרים ושכירי החרב שלה ידמו לעֶגְלָה יפה ולעגלים מפוטמים, הבורחים בפחד מפני אויב האורב להם כמו נחש, ובא עם גרזנים לכרות את היער.
יִרְמְיָהוּ	נ”א	נבואת חורבן לבָּבֶל. בָּבֶל בעבר היתה מפוארת, ושלטה בעמים רבים והיתה המַפֵּץ בידי ה' לנפץ בו את ישראל וגויים נוספים. עכשיו יעלו עליה אויבים ויהרסו אותה ואת אליליה. יִרְמְיָהוּ מוסר את נבואות החורבן שלו על בָּבֶל לשְׂרָיָה שנשלח לשם ע"י צִדְקִיָּהוּ, ומבקש ממנו לקרוא את הדברים ואז להשליך את הספר, הקשור לאבן, לנהר הפְּרָת, סמל לשקיעת בָּבֶל. סוף דברי הנביא יִרְמְיָהוּ.
יְחֶזְקֵאל	כ”ז	קינה על צֹּר: העיר כְּלִילַת היֹפִי הסוחרת בימים, נמשלת לאוניה מפוארת שכל מרכיביה (לוחות, תורן, משוטים, קרשים, מפרשים, ודגל) הם ממיטב אוצרות העולם. גם חברי צוות הספינה והסחורות שבה (מתכות, אריגים, אבנים יקרות, תבואות, ומקנה) באו מכל העולם. רוח מזרחית שפכה מים רבים על השייטים ושברה את האוניה בלב ים, וכל האוצרות והצוות טבעו. כל תושבי האיים איתם סחרה נסערו לשמע האסון, וצֹּר נעלמה ללא שוב.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
בְּרֵאשִׁית-ל"ז	כ"ה	וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה.
בְּרֵאשִׁית-מ"ג	י"א	וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.
יִרְמְיָהוּ-ח	כ"ב	הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי.
יִרְמְיָהוּ-מ"ו	י"א	עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי בְּתוּלַת בַּת מִצְרָיִם לַשָּׁוְא הרביתי הִרְבֵּית רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.
יִרְמְיָהוּ-נ"א	ח	פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר הֵילִילוּ עָלֶיהָ קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ אוּלַי תֵּרָפֵא.
יְחֶזְקֵאל-כ"ז	י"ז	יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ.

זיהוי הצמח

צמח הצֳרִי לא זוהה בוודאות, ונמסרו עבורו כמה זיהויים ע"י הפרשנים לאורך הדורות. הסבירים שבהם , בעיקר מבחינת רציפות מסורת הזיהוי, הם עם השָׂרַף המופק מעץ האֵלָה הארץ-ישראלית (המשמש גם כיום למטרות רפואיות, וּרְאוּ בעמוד על עץ האֵלָה) או עם השָׂרַף של עץ הָאֲפַרְסְמוֹן הקָדוּם (שאין לו שום קשר או קירבה לפרי האֲפַרְסְמוֹן של ימינו). אם זיהוי אחרון זה הוא נכון, הרי שהצֳרִי הוא הנָטָף אשר שימש להכנת "קְטֹרֶת הסַמִּים" במשכן, ושזיהויו עם הָאֲפַרְסְמוֹן הקדום הוא אמין.

הבושם המשובח שהופק בימי קדם מעץ הָאֲפַרְסְמוֹן (באיזור ים-המלח ובמיוחד בעין-גדי) היה המוצר המפורסם ביותר של ארץ ישראל. פגיעה מכוונת בקליפה היתה גורמת לגזע להפריש את השָׂרַף ממנו היו מכינים את הבושם. עם חורבן הארץ, נעלם גם ענף יצור הבושם, וגם העץ עצמו כבר לא גדל בארץ ואף נשכח זיהויו הוודאי. יש הסבורים שהָאֲפַרְסְמוֹן הוא העץ המוכר כיום כ-Commiphora gileadensis או Commiphora opobalsamum, אשר ידוע שגדל במצרים בראשית תקופת האיסלאם, ומשם התפשט לאזורים נוספים סביב-ים סוף, וכיום צומח בעיקר בסעודיה, תימן, עומאן, ואריתראה. קיימת מסורת שימוש רציפה של עץ זה למטרות רפואה מימי הביניים וגם עד המאה ה-19. גם שמו של העץ opobalsamum (בושם נוזלי) משמר מסורת של זיהוי העץ עם בושם הָאֲפַרְסְמוֹן שנקרא balsam ("בושם") בימים שעוד היה מיוצר בארץ.

קומיפורה גלעדית

שם מדעי:	Commiphora gileadensis
משפחה:	בושמיים
סוג:	קומיפורה
בערבית:	בָּשָׂאם

הקומיפורה הגלעדית היא עץ רב-שנתי נשיר הגדל כאמור בעיקר בארצות שסביב ים-סוף (ובכך היא דומה לעץ המוֹר, אשר גם הוא מסוג הקומיפורה, ושגם מהשָׂרַף שלו היו מפיקים בושם ריחני). הקומיפורה הגלעדית צומחת, בהתאם למקום גידולה, כשיח נמוך בגובה של עד 2 מטר (במצוקים סלעיים יבשים לאורך החוף), או כעץ הנישא אף עד 5-10 מטר עם קוטר גזע של כ-40 ס"מ (ביערות לחים). הגזע אפרפר וקליפתו נוטה להתקלף. מחזור ההתפתחות השנתי של העץ (הלבלוב, הפריחה, ההאבקה, והבשלת הפרי) מתחיל ומסתיים בתקופת המונסון הקצרה, ובשאר השנה העץ עומד בשלכת. העלים ירוקים ושעירים, וגדלים בשלשות. העץ הוא דו-ביתי (כלומר פרחים זכריים ונקביים גדלים על עצים נפרדים ופורחים במקביל). הפרחים הזכריים הם בתחילה בעלי 4 עלי כותרת לבנים אשר מאדימים כעבור יום (וכך מושכים חרקים חובבי צבעים שונים במהלך היום). הפירות הקטנים בעלי 4 ערוצים לבנים לאורכם, מאדימים ומבשילים תוך כשבועיים, ואז הקליפה מתקלפת באופן טבעי וחושפת את הגלעין.

הקומיפורה הגלעדית שימשה כאמור לצורכי רפואה לפחות מימי הביניים כאשר היא צמחה במצרים. את השָׂרַף הריחני והרפואי מפיקים ע"י פגיעה מכוונת בקליפת העץ. ראשית יוצא לְשַׁד שקוף (הנוזל הנמצא בעורקי הגזע, הגבעולים, והעלים) המתפשט באזור הפגיעה, ואז העץ מוציא שָׂרַף לבן וצָמִיג (המשמש את העץ כנראה כדי לרפא את הפגיעה ולתקוף גורמים מזהמים אפשריים). בימינו כבר לא משתמשים בעץ לצרכים רפואיים, מלבד באזורים בהם הוא צומח. שם, גם כיום משתמשים המקומיים בחלקי העץ לרפואות שונות, כולל בפירות, בגבעולים הצעירים (המשמשים כמפיגי ריח), ובעיקר בלְשַׁד\שָׂרַף של העץ המשמש כדי להפיג גרויים בעור, ובקליפה המשמשת לטיפול בפגעי עור שונים. ניתן גם לזקק מהעץ שמן אֶתֶרִי המשמש כבושם ולרפואות שונות, וחוקרים שבדקו את חלקי העץ מצאו בו חומרים תוקפי-חיידקים.

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Commiphora gileadensis - fruit and branches, identified by some as the ancient Balm of Gilead, in the Botanical gardens of Kibutz Ein-Gedi. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons

ענפים ופירות של Commiphora gileadensis

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Deror_avi / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.

עלים מיובשים של קומיפורה גלעדית (הָאֲפַרְסְמוֹן?)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Petronella J.M. Pas / [Public domain]. Original image size reduced by Allon Adir.

איור בוטאני של קומיפורה גלעדית

עַלַמַּפָּה

טבלת הצמחים
צֳרִי