פרטי היוצר\ת
Cassia bark, By MPF or Jan Luca and Magnus Manske - see page for author [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
קְלִיפָּה של קִנָּמוֹן הכַּסְיָה
הצמח במקרא
ב
תְּהִלִּים פרק מ"ה פסוק טתְּהִלִּים פרק מ"ה פסוק ט: ט
מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ.
מסופר שבִּגְדֵי החתונה של המֶּלֶךְ מבושמים בבשמי מוֹר, אֲהָלוֹת, וקְצִיעוֹת.
פרקים המזכירים את הקְצִיעוֹת
ציטוטים נבחרים
זיהוי הצמח
הזיהוי המועדף לקְצִיעוֹת, על סמך התרגומים הקדומים, הדמיון בשם, ועדויות היסטוריות וארכיאולוגיות, הוא עם עץ קִנָּמוֹן הכַּסְיָה שמקורו בסין, והוא המקור הנפוץ ביותר של תבלין הקִנָּמוֹן בעולם. זיהויים נוספים שנמסרו כוללים אַלְוַי הוֹדִי, עץ סנטל אדום או סנטל לבן (שזוהו גם עם צמח בושם האֲהָלוֹת, וראו שם) וזיהויים נוספים
[1]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 184-185.
. קִנָּמוֹן הכַּסְיָה הוא קרוב משפחה דומה לעץ הקִנָּמוֹן "האֲמִתִּי", המזוהה עם הקִנָּמוֹן המקראי, וראו שם.
קִנָּמוֹן הכַּסְיָה
| שם מדעי: | Cinnamomum cassia |
| משפחה: | עריים |
| סוג: | קינמון |
| בערבית: | סליח'ה |
קִנָּמוֹן הכַּסְיָה הוא עץ ירוק-עד שמוצאו בסִין, ויש עדויות שהוא שימש שם להפקת התבלין כבר לפני כ-5000 שנה. ישנם מינים נוספים מסוג קִנָּמוֹן שמהם מפיקים את מקלות התבלין המוכר, כמו הקִנָּמוֹן "האֲמִתִּי" שמקורו ומקום ייצורו העיקרי הוא בסרי-לנקה, והוא מין הקִנָּמוֹן המזוהה בד"כ עם הקִנָּמוֹן המקראי - וראו שם. בהשוואה לקִנָּמוֹן האֲמִתִּי, צבע המקלות של קִנָּמוֹן הכַּסְיָה כהה יותר, הם עבים וקשים יותר ולכן קשים יותר לטחינה, וטעמם חזק וגס יותר (ראו גם צילום השוואתי למטה).
קִנָּמוֹן הכַּסְיָה גדל עד לגובה של כ-15 מטר ולגזע ברוחב כ-70 ס"מ, עם קליפה חיצונית אפורה וקשה. העלים גדולים ומאורכים (עד כ-15 ס"מ), והם אדמדמים בעת לבלובם, ואח"כ נעשים ירוקים. הפרי בגודל זית קטן. ניצני הפרחים המיובשים משמשים כתבלין, אך המוצר העיקרי של העץ הוא כאמור מקלות התבלין המופקים מהקליפה הפנימית של הגזע. את הגבעולים היוצאים מהאדמה קוצרים כשהם עדיין צעירים ועליהם עדיין אדמדמים, וגבעולים חדשים צומחים במקומם ונקצרים בתורם. ראשית מסירים את הקליפה החיצונית, ואח"כ הקליפה הפנימית מוסרת בקלות, מיובשת בשמש ואז היא קצת מתכווצת ומתעגלת לרוחבה .
את המקלות מוסיפים לתבשילים, לממתקים או למשקאות. המקלות קשים ואינם נאכלים בעצמם, אלא רק מוסיפים ניחוח חזק ואופייני לתבשיל או למשקה. מקובל גם לטחון את המקלות לאבקת תבלין, ואת הקליפה ניתן לזקק כדי לייצר שֶׁמֶן אֶתֶרִי בעל ריח קִנָּמוֹן המשמש כתבלין או לרפואות שונות.
קִנָּמוֹן הכַּסְיָה גדל עד לגובה של כ-15 מטר ולגזע ברוחב כ-70 ס"מ, עם קליפה חיצונית אפורה וקשה. העלים גדולים ומאורכים (עד כ-15 ס"מ), והם אדמדמים בעת לבלובם, ואח"כ נעשים ירוקים. הפרי בגודל זית קטן. ניצני הפרחים המיובשים משמשים כתבלין, אך המוצר העיקרי של העץ הוא כאמור מקלות התבלין המופקים מהקליפה הפנימית של הגזע. את הגבעולים היוצאים מהאדמה קוצרים כשהם עדיין צעירים ועליהם עדיין אדמדמים, וגבעולים חדשים צומחים במקומם ונקצרים בתורם. ראשית מסירים את הקליפה החיצונית, ואח"כ הקליפה הפנימית מוסרת בקלות, מיובשת בשמש ואז היא קצת מתכווצת ומתעגלת לרוחבה .
את המקלות מוסיפים לתבשילים, לממתקים או למשקאות. המקלות קשים ואינם נאכלים בעצמם, אלא רק מוסיפים ניחוח חזק ואופייני לתבשיל או למשקה. מקובל גם לטחון את המקלות לאבקת תבלין, ואת הקליפה ניתן לזקק כדי לייצר שֶׁמֶן אֶתֶרִי בעל ריח קִנָּמוֹן המשמש כתבלין או לרפואות שונות.
ניתן לקרוא עוד על קִנָּמוֹן הכַּסְיָה באתר של ויקיפדיה.
פרטי היוצר\ת
H. Zell / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
צילום של עלי הקִנָּמוֹן האֲמִתִּי, הדומים לאלה של קִנָּמוֹן הכַּסְיָה, וכמוהם הם אדמדמים בצעירותם ואח"כ נעשים ירוקים
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Ji-Elle / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
גבעולים צעירים עם עלים אדמדמים. את הגבעולים קוצרים לצורך הפקת המקלות. הצילום כאן הוא של קִנָּמוֹן אֲמִתִּי שהוא קרוב משפחה של קִנָּמוֹן הכַּסְיָה, אך המראה ותהליך הייצור הוא דומה.
שֶׁמֶן אֶתֶרִי של קִנָּמוֹן הכַּסְיָה
פרטי היוצר\ת
Cinnamon Variaties - Robin. From www.aziatische-ingredienten.nl. By FotoosVanRobin from Netherlands (see page for author info) [CC-BY-SA-2.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
מימין לשמאל: מקלות של קִנָּמוֹן אֲמִתִּי מסרי-לנקה (עץ המזוהה בד"כ כקִנָּמוֹן המקראי), מקלות מהמין האינדונזי, ומקלות של קִנָּמוֹן הכַּסְיָה מסִין