הצמח במקרא
המוֹר נִמְנָה עם המשובחים שבבְּשָׂמִים יחד עם כֹּפֶר, נֵרְדּ, כַרְכֹּם, קָנֶה, קִנָּמוֹן, לְבוֹנָה, מוֹר, ואֲהָלוֹת
[^]תְּהִלִּים פרק מ"ה פסוק ט: ט
מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ.
[^]שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ד פסוקים י"ג-י"ד: יג
שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים.
יד
נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים.
. צמח המוֹר שימש להכנת "שֶׁמֶן המִשְׁחַה" שכלל מספר בְּשָׂמִים מהולים בשֶׁמֶן זַיִת[^]שְׁמוֹת פרק ל פסוקים כ"ב-ל"ג: כב
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
כג
וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם.
כד
וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין.
כה
וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה.
כו
וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת.
כז
וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.
כח
וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ.
כט
וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ.
ל
וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי.
לא
וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם.
לב עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. לג
אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.
.
שמן זה שימש למשיחת הכוהנים, וגם למשיחת אֹהֶל מועד וכלי הקודש. המוֹר גם שימש להקטרת קְטֹרֶת[^]שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ג פסוק ו: ו
מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימֲרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל.
, וכאמור גם כבֹּשֶׂם ריחני[^]שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ה פסוק ה: ה
קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל.
[^]אֶסְתֵּר פרק ב פסוק י"ב: יב
וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.
.
פרקים המזכירים את המוֹר
ציטוטים נבחרים
זיהוי הצמח
המוֹר מוזהה ע"י כל התרגומים הקדומים עם מין עץ המוֹר המוכר כיום. השם "מוֹר" נשמר בשפות השמיות הקדומות ומהן עבר לשפות של ימינו. המוֹר היה בשימוש במצרים הקדומה, ביוון, וברומא. המוֹר נזכר גם בברית החדשה והבושם המופק מעץ המוֹר משמש עד היום להקטרת קְטֹרֶת בפולחן הנוצרי. זיהוי זה של המוֹר נשמר כמעט ברציפות לאורך הדורות, אך היו פרשנים שגם זיהו את המוֹר עם צמחים סבירים פחות, ואף כבושם המופק מבלוטות המוּשְׁק של אייל המוּשְׁק (זיהוי שאינו סביר, כיוון שלפי
שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ה פסוק אשִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ה פסוק א: א
בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים.
הרי את המוֹר היו "אוֹרִים" כלומר אוספים או מלקטים)[1]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 138-139.
.
מוֹר
| שם מדעי: | Commiphora myrrha |
| משפחה: | בושמיים |
| סוג: | קומיפורה |
| בערבית: | מר |
עץ המוֹר מוציא שָׂרַף אשר ממנו מפיקים את גבישי המוֹר, המשמשים בעיקר לקְטֹרֶת, לבושם, ולרפואה עממית (בעיקר לחיטוי). העץ גדל בארצות שסביב ים-סוף, בדרום ערב (בעומאן, תימן, ובמספר אזורים בערב הסעודית) ובמזרח אפריקה (באֵריתריאה, סומאליה, אתיופיה, וצפון-מזרח קניה). העץ גדל לרוב באיזורי בָּתָה (אזורים בהם צומחים בעיקר שיחים ועשבים) על אדמה דקה מעל אבן גיר, והוא דורש שמש מלאה וחום יחסי. את המוֹר היו מובילים בימי קדם בשיירות (למשל של הנַבַּטִים בדרך הבשמים) עד לנמלי הארץ ומשם לארצות הים התיכון. עץ המוֹר הוא עץ נשיר, המגיע לגובה של כ-4 מטר, והוא קוצני מאוד. העלים מאורכים (באורך כס"מ), והפרחים פורחים בצבעי אדום וצהוב.
את המוֹר מפיקים מהעץ ע"י חיתוך קטן ורָדוּד בקליפת הגזע או בענפים. פעולה זו גורמת לנזילת השָׂרַף, אשר מופרש כנראה כדי לרפא נזקים בקליפת העץ, והוא מתקשה במגע עם האוויר. השָׂרַף של המוֹר צהבהב והוא מתגבש לגבישים בעלי גודל כשל אגוז מלך מחומר זגוגיתי וכהה יותר (אדום-חום). בזן האפריקאי מופיעים בגבישי המוֹר עם הזמן גם ערוצים לבנים. השָׂרַף מפיץ ריח נעים אך הוא בעל טעם מר (ומכאן כנראה השם - "מוֹר"). הגבישים משמשים לקְטֹרֶת והם נשרפים לאט ומפיצים עשן ריחני. אפשר גם להמיס אותם בשמן המשמש כבושם או לרפואה.
את המוֹר מפיקים מהעץ ע"י חיתוך קטן ורָדוּד בקליפת הגזע או בענפים. פעולה זו גורמת לנזילת השָׂרַף, אשר מופרש כנראה כדי לרפא נזקים בקליפת העץ, והוא מתקשה במגע עם האוויר. השָׂרַף של המוֹר צהבהב והוא מתגבש לגבישים בעלי גודל כשל אגוז מלך מחומר זגוגיתי וכהה יותר (אדום-חום). בזן האפריקאי מופיעים בגבישי המוֹר עם הזמן גם ערוצים לבנים. השָׂרַף מפיץ ריח נעים אך הוא בעל טעם מר (ומכאן כנראה השם - "מוֹר"). הגבישים משמשים לקְטֹרֶת והם נשרפים לאט ומפיצים עשן ריחני. אפשר גם להמיס אותם בשמן המשמש כבושם או לרפואה.
פרטי היוצר\ת
Somalia Ministry of Information and National Guidance [CC-BY-SA-2.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
איסוף שָׂרַף מעץ המוֹר
