עַלַמַּפָּה

חֲצַרְמָוֶת נזכר פעם במקרא ב (ובפסוק המקביל ב) כבנו של יָקְטָן, צאצאו של שֵׁם. בין אֶחָיו של חֲצַרְמָוֶת בני יָקְטָן נזכרים גם שְׁבָא, אוֹפִר, וְחֲוִילָה - כולם מקומות בעֲרָב ובמזרח אפריקה.

חֲצַרְמָוֶת מזוהה בד"כ עם ממלכת חֲצַרְמָוֶת הקדומה שבדרום עֲרָב, באזור של ממלכת שְׁבָא, והשם חֲצַרְמָוֶת נשמר גם בשם המחוז הגדול של היום במזרח תימן - מחוז חָדְרָמוּת. הממלכה התקיימה מהאלף השני לפנה"ס ועד המאה השלישית לספירה, אז היא סופחה לממלכת חִמְיַר. בירת הממלכה היתה העיר שָׁאבְּוָּה (ראו במפה להלן), שהיתה עיר גדולה מוקפת חומה, ובה מקדש וארמון מפואר.

רוב שטחי ממלכת חֲצַרְמָוֶת הם מדבריים. וואדי חֲצַרְמָוֶת הארוך חוצה את הממלכה וזורם מזרחה אל החוף הדרומי של עֲרָב. הנמל הראשי של הממלכה היה במפרץ ביר-עלי שמדרום לשָׁאבְּוָּה. ממלכת חֲצַרְמָוֶת התעשרה מהמסחר הקשור בדרך הבשמים שעברה בה, ומתעשיית קְטֹרֶת הלְבוֹנָה המופקת מהעץ הלְבוֹנָה הנדיר הגדל באזור. פליניוס הזקן (סופר וחוקר טבע רומאי) מזכיר את שָׁאבְּוָּה כמרכז לאיסוף והפצה של הלְבוֹנָה בדרכי הבשמים שיצאו משם לכוון הים התיכון ומסופוטמיה. ממלכת חֲצַרְמָוֶת היתה גם נקודת מעבר של סחורות שיובאו בים מהודו ונשלחו צפונה בשיירות דרך היבשה.