עַלַמַּפָּה

דִי זָהָב נזכרת פעם אחת בפתיחת ספר דְּבָרִים, שם נזכרים מספר תחנות שלא זוהו בוודאות בדרך הנדודים באזור מדבר סִינַי, ודִי זָהָב נזכרת שם אחרי חֲצֵרֹת. יש המפרשים אבל שהרשימה מתארת את מקום החניה של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שם נאם מֹשֶׁה את הַדְּבָרִים שנאמרו אח"כ.

אין זיהוי מבוסס לדִי זָהָב, כמו לרוב שאר השמות שנזכרו יחד איתה בפסוק במפתיחת ספר דְּבָרִים. ההשערה הנפוצה בכל אופן היא היא שמִדְבַּר פָּארָן הוא אזור מדבר סיני ושהנמל העתיק ונווה המדבר העשיר יחסית שבדַ'הַב (זהב בערבית) בחוף סיני משמר את שמה של דִי זָהָב. במקום נמצאו גם שרידי מצודה וישוב נבאטים. דַ'הַב שכנה על צומת דרכים בין הדרך לאורך החוף המזרחי של סיני, לבין הדרך שחצתה את דרום סיני ממרח'ה שבמערב והגיעה עד דַ'הַב, ומשם גם חצתה את הים האדום עד למקנא שבחצי-האי ערב, בגדה המזרחית של ים סוף מול דַ'הַב.