מקום
מִדְבַּר פָּארָן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Wadi Feiran, 1920, from the Library of Congress (http://www.loc.gov/), Matson Collection (catalog https://www.loc.gov/pictures/collection/matpc/item/mpc2010001059/PP), [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
נוה המִדְבַּר בואדי פֵירָאן שבדרום סִינַי (צילום מ-1920)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
מדבר סיני, By Tommy from Arad (Sinai desert) [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
מִדְבַּר סִינַי
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים : חצי האי סִינָי
מִדְבַּר פָּארָן במקרא
מִדְבַּר פָּארָן הוא המדבר הגדול שמדרום לכנען. בבְּרֵאשִׁית פרק י"ד מסופר על ארבעה מלכים שערכו מסע עונשין בארץ והגיעו מאזור סוריה, דרך עבר הירדן והר שֵׂעִיר (הרי אֱדוֹם) עד "אֵיל פָּארָן", המשוערת כאֵילַת שעל גבול מִדְבַּר פָּארָן
[1]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות ישראל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמוד 23
, ומשם לקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ והלאה. גם קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ נחשבת כנמצאת במִדְבַּר פָּארָן, וכך היא מתוארת בפרשת המְּרַגְּלִים שיצאו ממנה לְרַגֵּל את הארץ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוקים ב-ג: ב שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְהוָה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.
.

מִדְבַּר פָּארָן היה אזור הנדודים של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ממִצְרַיִם לארץ, ונזכרים בו כמה תחנות - כולל במִּדְבַּר סִינָי
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י פסוקים י"א-י"ב: יא וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. יב וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן.
, בחֲצֵרֹת
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ב פסוק ט"ז: טז וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן.
, וכאמור בקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ. פָּארָן גם היה האזור בו עברה דרכו של הֲדַד האדומי שברח מאֱדוֹם למִצְרַיִם
[^]מְלָכִים-א פרק י"א פסוקים י"ז-י"ח: יז וַיִּבְרַח אֲדַד הוּא וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו אִתּוֹ לָבוֹא מִצְרָיִם וַהֲדַד נַעַר קָטָן. יח וַיָּקֻמוּ מִמִּדְיָן וַיָּבֹאוּ פָּארָן וַיִּקְחוּ אֲנָשִׁים עִמָּם מִפָּארָן וַיָּבֹאוּ מִצְרַיִם אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן לוֹ בַיִת וְלֶחֶם אָמַר לוֹ וְאֶרֶץ נָתַן לוֹ.
. מִדְבַּר פָּארָן היה המקום שאליו הגיעו הָגָר ויִשְׁמָעֵאל בְּנָהּ כשגורשו ע"י אַבְרָהָם מאזור בְּאֵר שָׁבַע
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"א פסוקים כ-כ"א: כ וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת. כא וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
, ולשם גם ברח דָּוִד כשנמלט מאימת שָׁאוּל
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ה פסוק א: א וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה וַיָּקָם דָּוִד וַיֵּרֶד אֶל מִדְבַּר פָּארָן.
.

הַר פָּארָן נזכר בהקבלה לסִּינַי בשירת מֹשֶׁה, בה נאמר שה' הופיע משם
[^]דְּבָרִים פרק ל"ג פסוק ב: ב וַיֹּאמַר יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אשדת [אֵשׁ דָּת] לָמוֹ.
, וגם בנבואת חֲבַקּוּק נאמר שה' יבוא מֵהַר פָּארָן
[^]חֲבַקּוּק פרק ג פסוק ג: ג אֱלוֹהַ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ.
.
זיהוי המקום
על פי המקרא כאמור מִדְבַּר פָּארָן משתרע בין מִצְרַיִם לכנען. קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ נמצאת בצפונו (כיוון שהיא יושבת על הגבול שבין מִדְבַּר פָּארָן מדרום
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוקים ב-ג: ב שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְהוָה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.
ומִּדְבַּר צִן מצפון
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ג פסוק ל"ו: לו וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיוֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ.
), וגם אֵילַת כנראה נחשבה כנמצאת בתחום מִדְבַּר פָּארָן (ראו למעלה). וואדי פֵירָאן שבדרום מערב חצי האי סִינַי מְשַׁמֵּר כנראה את שמו של מִדְבַּר פָּארָן המקראי, ודרכו עוברת דרך חשובה המחברת בין החוף של מפרץ אילת (מהנמל העתיק בדִי זָהָב\דַהַבּ) לבין מפרץ סואץ שבמערב. נווה פֵירָאן שבוואדי, בו נטועים תמרים רבים ובוסתנים, הוא נווה המדבר הגדול בסִינַי. במרכז הנווה נישא תל גדול ובו נחשפו ממצאים המעידים על קיום עיר מוקפת חומה במקום בתקופת בית-ראשון (מאות 7-8 לפנה"ס)
[2]עולם התנ"ך, ספר בְּרֵאשִׁית עמ' 138.
[3]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות ישראל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמוד 23-24
.

מכל זאת נובע אם כן שמִדְבַּר פָּארָן הוא הכינוי המקראי לכל אזור חצי האי סִינַי. מצפון מזרח למִדְבַּר פָּארָן נמצא כאמור מִּדְבַּר צִן, בדרום מזרח מפרץ אילת, במערב מפרץ סואץ ומצפונו "מִדְבַּר שׁוּר"
[^]שְׁמוֹת פרק ט"ו פסוק כ"ב: כב וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם.
אליו מובילה "דֶרֶךְ שׁוּר"
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ט"ז פסוק ז: ז וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.
. "שׁוּר" היא חומה, וכאן הכוונה ל"חומת מִצְרַיִם", היא אזור המבצרים ששמרו על גבול מִצְרַיִם באזור איסמעליה שעל תעלת סואץ של ימינו
[4]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות ישראל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמוד 12
.

רוב שנות הנדודים של עם יִשְׂרָאֵל עברו עליהם בתחנות שונות שבחצי האי סִינָי
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ג
. הר סִינַי נזכר כאמור בהקבלה להַר פָּארָן, כך שייתכן וגם "מִדְבַּר סִינָי" הנזכר במסעי עם יִשְׂרָאֵל במדבר
[^]שְׁמוֹת פרק י"ט פסוק א: א בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.
הוא שֵׁם נרדף למִדְבַּר פָּארָן, או שהוא מתייחס רק לאזור הנרחב שבו נישא ההר הקדוש. המסלול של בני יִשְׂרָאֵל בסִינָי, כולל ים סוּף והר סִינָי עצמו, לא זוהו, וקימות הצעות רבות ושונות לזיהוי אתרים חשובים אלה בתולדות העַם. ראו כמה מההצעות הללו בעמוד של ספר שְׁמוֹת.
פרקים המזכירים את מִדְבַּר פָּארָן
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על מִדְבַּר פָּארָן באתר של ויקיפדיה.