עַלַמַּפָּה

יַבְנְאֵל היתה עיר בנחלת שבט נַפְתָּלִי, והיא נזכרת ברשימת האתרים שבגבול הדרומי של הנחלה (מצפון לנחלת יִשָּׂשכָר) בין אֲדָמִי הַנֶּקֶב לבין לַקּוּם (ראו אתרים משוערים לערים אלו במפה). יש להבחין בין יַבְנְאֵל זו ליַבְנְאֵל שבנחלת יהודה הסמוכה לים, והמזוהה עם יַבְנֶה.

התלמוד הירושלמי מזהה את יַבְנְאֵל עם הכפר ימה המזוהה עם ח'רבת ימה שליד המושבה יַבְנְאֵל של ימינו (ראו מפה), ושבה נמצאו בעיקר חרסים מהתקופה הרומית והביזנטית (כלומר בימי עריכת התלמוד) ומתקופות מאוחרות יותר, אך לא מתקופת המקרא. לעומת זאת בתל אֶ-נַּעַם\יִנְעָם (כ-1.5 ק"מ מצפון לימה - ראו במפה) נמצאו שרידים מתקופת המקרא (ברונזה וברזל) , וההשערה היא שלפני התקופה הרומית הישוב נדד ממקומו המקורי בתל אֶ-נַּעַם אל האתר הסמוך בימה.

תל אֶ-נַּעַם יושב בסמוך לדרך החורנים הקדומה שחיברה בין עכו לצפון עבר-הירדן, ולידו נובע מעין. התל הוא נמוך וקטן (פחות מ-100 מ"ר) וכנראה עבר בלייה טבעית לאורך הדורות בו היה נטוש. במספר חפירות שנערכו בתל ובאתרים סמוכים לו, נמצאו בין השאר עדויות לישוב גדול וצפוף מהתקופה הכנענית (ברונזה) הכוללים חרסים, פסלים וחפצים קטנים, מבנה גדול המשוער כבית השליט המקומי, ומבנים נוספים סביבו. עיר זו חרבה ועל חורבותיה הוקמה שוב עיר בתקופת הברזל (הישראלית), שגם היא נבנתה בצפיפות. באתר נמצאו עוד עדויות לישוב גדול מהתקופה הפרסית, ולהתיישבות מוגבלת יותר גם בתקופות מאוחרות.