עיר
מֹּצָה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Ruins of the village of Qalunia. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
חורבות הכפר קָלוּנְיַה, באזור העיר המקראית
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Dense vegetation at Motza spring. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
צמחייה סבוכה באזור עין מוצא
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים : הַמֹּצָה\קולוניה
מֹּצָה במקרא
הַמֹּצָה נזכרת ברשימת ערי שבט בִנְיָמִן אחרי הַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ח פסוקים כ"א, כ"ו: כא וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ. ... כו וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה.
. העיר היתה אולי מקום מושבה של משפחת מוֹצָא משבט בִנְיָמִן
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ח פסוק ל"ו: לו וְאָחָז הוֹלִיד אֶת יְהוֹעַדָּה וִיהוֹעַדָּה הוֹלִיד אֶת עָלֶמֶת וְאֶת עַזְמָוֶת וְאֶת זִמְרִי וְזִמְרִי הוֹלִיד אֶת מוֹצָא.
.
זיהוי המקום
מֹּצָה שכנה כאמור בנחלת בִנְיָמִן. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) העיר נקראת "אמסה"
[1]הערך על מֹּצָה\Amsa באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בתרגום לאנגלית, עמ 44
, ושם דומה נזכר גם בכתבים קדומים נוספים
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 228
. על פי יוספוס, אחרי חורבן הבית השני בעקבות המרד הגדול ברומאים ייסד טיטוס מושבה של חיילים רומאים משוחררים ב"אמאוס ששכנה במרחק 30 ריס מירושלים"
[3]מלחמות היהודים, ספר ז, פרק ו, סעיף ו, עמוד 19 בתרגום לאנגלית מתוך אתר "דעת"
. במרחק דומה שכן עד שנת 1948 הכפר הערבי "קָלוּנְיַה" אשר שימר כמשוער את השם קולוניה - "מושבה" בלטינית. על פי התלמוד הבבלי שכנה מוצא "למטה מירושלים" ובגמרא שם נוסף ש"שם המקום הוא קלניא". באותו מקום גם מסופר שבימי הבית השני היו יורדים למוצא ללקט ענפי ערבה למקדש
[4]תלמוד בבלי, מסכת סוכה, פרק ד (לולב וערבה) משנה ה
.

על פי כל העדויות הללו מקובל בד"כ הזיהוי של מֹּצָה המקראית עם האתר של הכפר קָלוּנְיַה לשעבר
[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 228
[6]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 276
- ראו במפה. כיום המבנים העיקרים במקום הם בית ילין ובית הכנסת "העתיק" שהוקם בחאן משנת 1871 אשר נבנה על בסיס מבנה צלבני קדום. בסמוך לבית הכנסת ובשטח הכפר נחשפו חרסים ושרידי יישוב מתקופה הברונזה הקדומה (הכנענית), מתקופת הברזל (הישראלית), מהתקופה הפרסית (שיבת ציון), ההלניסטית והרומית, ומתקופות מאוחרות יותר
[7]קולוניה באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל, של רשות העתיקות
. באזור בית הכנסת גם נובע מעיין שופע שאולי בסביבתו צמחו הערבות הנזכרות בתלמוד הבבלי (ראו צילום). באתר נחשף גם מבנה המשוער כאתר פולחני ובו חצר ומזבח וחפצי פולחן שונים. "מקדש" מקומי זה משוייך על ידי החוקרים לתקופה של ראשית ימי המלוכה ביהודה (ברזל 2 א'), לפני שבוטלו מקומות הפולחן שמחוץ לירושלים בימי חִזְקִיָּהוּ ויֹאשִׁיָּהוּ
[8]מקדש ומצבור נדיר של כלי פולחן מתקופת המקרא נחשפו בתל מוצא (דצמבר 2012) באתר רשות העתיקות
.
פרקים המזכירים את מֹּצָה
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על מֹּצָה באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: השביל החדש בעמק מוצא - המלצה למסלול טיול רגלי ובאופניים בגן לאומי הרי יהודה. באתר רשות הטבע והגנים.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
067 חזית. By שמעון צור, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
בית הכנסת הישן במוצא, שבסביבתו נמצאו שרידי היישוב הקדום מהתקופה הישראלית ומתקופת בית שני