עַלַמַּפָּה

כששמעו הַחִוִּים שישבו בגִּבְעוֹן ובסביבתה על כיבושי יְהוֹשֻׁעַ הם הצליחו לכרות ברית עם הָעָם בדרכי עורמה כשהתחזו לעם מרוחק. לאחר כריתת הברית הסתבר שהם חיים בקרב הערים שבני ישראל באו להתנחל בהם - בגִּבְעוֹן בכְּפִירָה בבְאֵרוֹת וְבקִרְיַת יְעָרִים, אך הברית בכל אופן קויימה והַחִוִּים שישבו בערים אלה המשיכו לחיות בהן בקרב בני ישראל. כְּפִירָה נזכרת אח"כ ברשימת ערי בִנְיָמִן, בין מִּצְפֶּה וְהַמֹּצָה.

תושבי כְּפִירָה הוגלו ע"י הבבלים יחד עם שאר תושבי יְהוּדָה, אך חזרו והתיישבו בה בתקופת שיבת ציון בימי עֶזְרָא ונְחֶמְיָה.

הכְּפִירָה היתה כאמור אחת מערי החִוִּים שנותרו בנחלת בִנְיָמִן, והעיר שכנה מן הסתם לא הרחק משאר ערי הגִּבְעוֹנים (גִּבְעוֹן, בְאֵרוֹת וקִרְיַת יְעָרִים) מצפון מערב לירושלים. כיום מקובל הזיהוי של הכְּפִירָה עם ח'רבת כְּפִירָה שמצפון לקִרְיַת יְעָרִים (ראו במפה).

חורבת כְּפִירָה נמצאת על כיפה בקצה המערבי של שלוחה מוקפת במדרונות תלולים, מלבד בצד מזרח. הנחלים מצפון ומדרום לשלוחה מתאחדים במערב לנחל הנקרא כיום על שם כְּפִירָה, אשר זורם לעֵמֶק אַיָּלוֹן הסמוך, והעיר שלטה כך על אחד המעברים החשובים באזור לכוון הַשְּׁפֵלָה. בנחל נובע מעין הנקרא גם הוא על שם הכְּפִירָה, אך היישוב הסתמך כנראה יותר על עין קטנה הסמוך יותר שמדרום לתל.

בחפירות שנערכו בתל כְּפִירָה נמצאו ממצאים החל מתקופת הברונזה המאוחרת (הכנענית), ומתקופת הברזל (הישראלית), הפרסית (שיבת ציון), ההלניסטית ומתקופות מאוחרות יותר. החורבה היתה מוקפת במערכות ביצורים חזקות שכללו חומה ומגדלים, מהם 3 מגדלים וחפיר שהגנו על הצד המזרחי שבו נקודת התורפה של העיר. בסיסים של 7 מגדלי שמירה ניכרים בשטח עד היום באזור החומה הדרומית שבה היתה כנראה הכניסה לעיר. בסמוך לחורבה נמצאת גם מערכת של בורות מים קדומים ענקיים.