תצפית על תל נְבַלָּט מעבר לערוץ נחל נְבַלָּט
פסיפסים וגתות עתיקות בתל נְבַלָּט
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: בֵּית-נַבַּאלַא
נְבַלָּט במקרא
נְבַלָּט נזכרת יחד עם חָדִיד, לֹד וְאוֹנוֹ ברשימה של 16 ישובים מצפון ליְרוּשָׁלַיִם ובשְּׁפֵלָה בנחלות בִנְיָמִן ואֶפְרָיִם לשעבר, שבהם התיישבו בני בִנְיָמִן השבים לארצם.
זיהוי המקום
שטר גירושין המתוארך לשנים 72-71 לפנה"ס בתקופת המרד הגדול ברומאים, ושנמצא בוואדי אל-מוּרַבַּעַאת
נְבַלָּט מזוהה בד"כ עם האתר של הכפר הערבי בֵּית-נַבַּאלַא אשר שימר כמשוער את שמה של העיר המקראית, ואשר שכן (עד שנת 1948) כ-2.5 ק"מ מצפון לחָדִיד וכ-6 ק"מ מצפון-מזרח ללֹד (איתן נזכרת נְבַלָּט ברשימת נְחֶמְיָה)
[*]הקטע התיכון של נחל דַּרְגָּה ליד ים המלח, הנקרא כך בעקבות הפתחים המרובעים של המערות שבוואדי, בהן נמצאו תעודות עתיקות בעיקר מימי מרד בר-כוכבא
ניתן במצדה ל"מרים בת יהונתן מן הנבלתא"[1]החיפושים אחר בר-כוכבא, יגאל ידין, האוניברסיטה העברית, ירושלים, ויידנפלד וניקולסון ירושלים, ספרית מעריב, 1971, עמוד 193-188
. בתּוֹסֶפְתָּא (שמקורה בתקופת התַּנָּאִים במאות ה-2-1 לספירה) נזכרת משפחת בית נבלטא שישבה בירושלים והתייחסה לאָרְנָן הַיְבוּסִי.
נְבַלָּט מזוהה בד"כ עם האתר של הכפר הערבי בֵּית-נַבַּאלַא אשר שימר כמשוער את שמה של העיר המקראית, ואשר שכן (עד שנת 1948) כ-2.5 ק"מ מצפון לחָדִיד וכ-6 ק"מ מצפון-מזרח ללֹד (איתן נזכרת נְבַלָּט ברשימת נְחֶמְיָה)
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 748
. בחפירות שנערכו במספר מוקדים בסביבת הכפר התגלו ממצאים החל מהתקופה הכלכוליתית, כולל מערת מגורים ובה קנקני אגירה גדולים שאח"כ שימשה לקבורה בתקופת הברונזה הקדומה (הכנענית). עוד נמצאו קבר חצוב עם קנקנים מתקופת הברונזה הביניימית, וממצאים רבים מהתקופה הביזנטית, כולל גתות, בתי בד, בורות מים, שרידי בית מרחץ, ומבנה גדול ובו פסיפס לבן ומתקנים חקלאיים נוספים. עוד נמצאו ממצאים מהתקופות הערבית הקדומה, הצלבנית והממלוכית .
פרקים המזכירים את נְבַלָּט
ציטוטים נבחרים