שדה באתר של כפר עַאנַא (בדרום-מזרח אור-יהודה), כאן שכנה כמשוער העיר אונו המקראית. ניתן להבחין בבריכת ההשקיה של הכפר בקצה השדה מימין.
המסגד הנטוש של כפר עַאנַא
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: כפר עאנא
אוֹנוֹ במקרא
אוֹנוֹ נזכרת יחד עם לֹד ברשימת הערים שבנה שָׁמֶד בְן אֶלְפַּעַל משבט בִנְיָמִן אחרי שבני אֶלְפַּעַל נדדו לאזור מערבי זה משְׂדֵה מוֹאָב שממזרח לירדן
נְחֶמְיָה הוביל את מלאכת שיפוץ חומות יְרוּשָׁלַיִם למורת רוחם של המנהיגים השכנים (סַנְבַלַּט, טוֹבִיָּה, וגֶשֶׁם). כאשר הם שמעו שהחומות מוכנות אך השערים עדיין ללא דלתות, הם הזמינו כמה פעמים את נְחֶמְיָה להוועד איתם באחד הכפרים ש"בְּבִקְעַת אוֹנוֹ", אך נְחֶמְיָה חשד במזימה והתחמק כל פעם מהמפגש בטיעון שהוא עסוק עדיין במלאכת הבנייה
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ח פסוקים ח, י"א-י"ב: ח
וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב מִן שִׁלְחוֹ אֹתָם חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָא נָשָׁיו.
... יא
וּמֵחֻשִׁים הוֹלִיד אֶת אֲבִיטוּב וְאֶת אֶלְפָּעַל.
יב
וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ.
. בימי שיבת ציון אחרי הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס, עלו לארץ מהגלות בהובלת זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ 725 מבְּנֵי לֹד, חָדִיד וְאוֹנוֹ, וחזרו לשבת בנחלתם[^]עֶזְרָא פרק ב פסוקים א, ל"ג: א
וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור [נְבוּכַדְנֶצַּר] מֶלֶךְ בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ.
... לג
בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה.
(721 בגרסא המקבילה בספר נְחֶמְיָה[^]נְחֶמְיָה פרק ז פסוקים ו, ל"ז: ו
אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ.
... לז
בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד.
). אח"כ נזכרת שוב אוֹנוֹ יחד עם חָדִיד וְלֹד ברשימה של 16 ישובים מצפון ליְרוּשָׁלַיִם ובשְּׁפֵלָה בנחלות בִנְיָמִן ואֶפְרָיִם לשעבר, שבהם התיישבו בני בִנְיָמִן השבים לארצם[^]נְחֶמְיָה פרק י"א פסוקים ל"א-ל"ה: לא
וּבְנֵי בִנְיָמִן מִגָּבַע מִכְמָשׂ וְעַיָּה וּבֵית אֵל וּבְנֹתֶיהָ.
לב
עֲנָתוֹת נֹב עֲנָנְיָה.
לג
חָצוֹר רָמָה גִּתָּיִם.
לד
חָדִיד צְבֹעִים נְבַלָּט.
לה
לֹד וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים.
.
נְחֶמְיָה הוביל את מלאכת שיפוץ חומות יְרוּשָׁלַיִם למורת רוחם של המנהיגים השכנים (סַנְבַלַּט, טוֹבִיָּה, וגֶשֶׁם). כאשר הם שמעו שהחומות מוכנות אך השערים עדיין ללא דלתות, הם הזמינו כמה פעמים את נְחֶמְיָה להוועד איתם באחד הכפרים ש"בְּבִקְעַת אוֹנוֹ", אך נְחֶמְיָה חשד במזימה והתחמק כל פעם מהמפגש בטיעון שהוא עסוק עדיין במלאכת הבנייה
[^]נְחֶמְיָה פרק ו פסוקים א-ד: א
וַיְהִי כַאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְסַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה וּלְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וּלְיֶתֶר אֹיְבֵינוּ כִּי בָנִיתִי אֶת הַחוֹמָה וְלֹא נוֹתַר בָּהּ פָּרֶץ גַּם עַד הָעֵת הַהִיא דְּלָתוֹת לֹא הֶעֱמַדְתִּי בַשְּׁעָרִים.
ב
וַיִּשְׁלַח סַנְבַלַּט וְגֶשֶׁם אֵלַי לֵאמֹר לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ וְהֵמָּה חֹשְׁבִים לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה.
ג
וָאֶשְׁלְחָה עֲלֵיהֶם מַלְאָכִים לֵאמֹר מְלָאכָה גְדוֹלָה אֲנִי עֹשֶׂה וְלֹא אוּכַל לָרֶדֶת לָמָּה תִשְׁבַּת הַמְּלָאכָה כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ וְיָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם.
ד
וַיִּשְׁלְחוּ אֵלַי כַּדָּבָר הַזֶּה אַרְבַּע פְּעָמִים וָאָשִׁיב אוֹתָם כַּדָּבָר הַזֶּה.
(לבסוף החומה הושלמה לאחר 52 ימי עבודה).
זיהוי המקום
ברשימת הערים שבהם עבר פרעה תחותימס ה-3 לאורך דרך הים (דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה) במסעות הכיבוש שלו בארץ (מאמצע מאה 15 לפנה"ס) נזכרות בין השאר לפי הסדר הערים יָפוֹ, גַת, לֹד, אוֹנוֹ ואֲפֵק
אוֹנוֹ נזכרת כאמור ביחד עם לֹד בכל המקורות המקראיים וגם ברשימת המסע של תחותימס ה-3. על פי אחת הגרסאות בתלמוד, היתה אוֹנוֹ מרוחקת 5 מילין מאוֹנוֹ (כ-7.4 ק"מ). במרחק זה מצפון-מערב לתל הקדום של לֹד שכן עד שנת 1948 כפר עַאנַא (כיום שכונה בדרום-מזרח אור-יהודה) אשר שימר את שמה של העיר המקראית, ושל אונוס הביזנטית ששכנו כמשוער בסמוך לאתר הכפר (באזור כפר ג'ונה, כ-0.7 ק"מ מצפון-מזרח לכפר עַאנַא בצפון אור-יהודה). בכפר עַאנַא ובסביבתו נחשפו שרידים של יישוב מהתקופה הכלכוליתית, יישוב וסרקופגים מהתקופה הרומית-ביזנטית, ושרידים נוספים בעיקר משלהי התקופה העות'מאנית.
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 130,37
. אוֹנוֹ אינה נזכרת עוד בכתבים מצרים או אשורים של התקופה וההשערה היא שהיא לא נושבה עוד עד שנבנתה מחדש בידי בני בִנְיָמִן כמסופר במקרא (אולי בימי יֹאשִׁיָּהוּ מלך יְהוּדָה[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 150
). בְּנֵי אוֹנוֹ שיצאו לגלות בימי הכיבוש הבָּבְלִי חזרו כאמור בימי שיבת ציון לנחלתם שנכללה בפחווה הפרסית של יְהוּדָה.
אוֹנוֹ נזכרת כאמור ביחד עם לֹד בכל המקורות המקראיים וגם ברשימת המסע של תחותימס ה-3. על פי אחת הגרסאות בתלמוד, היתה אוֹנוֹ מרוחקת 5 מילין מאוֹנוֹ (כ-7.4 ק"מ). במרחק זה מצפון-מערב לתל הקדום של לֹד שכן עד שנת 1948 כפר עַאנַא (כיום שכונה בדרום-מזרח אור-יהודה) אשר שימר את שמה של העיר המקראית, ושל אונוס הביזנטית ששכנו כמשוער בסמוך לאתר הכפר (באזור כפר ג'ונה, כ-0.7 ק"מ מצפון-מזרח לכפר עַאנַא בצפון אור-יהודה). בכפר עַאנַא ובסביבתו נחשפו שרידים של יישוב מהתקופה הכלכוליתית, יישוב וסרקופגים מהתקופה הרומית-ביזנטית, ושרידים נוספים בעיקר משלהי התקופה העות'מאנית.
פרקים המזכירים את אוֹנוֹ
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על אוֹנוֹ באתר של עמוד ענן.