עַלַמַּפָּה

אוֹנוֹ נזכרת יחד עם לֹד ברשימת הערים שבנה שָׁמֶד בְן אֶלְפַּעַל משבט בִנְיָמִן אחרי שבני אֶלְפַּעַל נדדו לאזור מערבי זה משְׂדֵה מוֹאָב שממזרח לירדן. בימי שיבת ציון אחרי הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס, עלו לארץ מהגלות בהובלת זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ 725 מבְּנֵי לֹד, חָדִיד וְאוֹנוֹ, וחזרו לשבת בנחלתם (721 בגרסא המקבילה בספר נְחֶמְיָה). אח"כ נזכרת שוב אוֹנוֹ יחד עם חָדִיד וְלֹד ברשימה של 16 ישובים מצפון ליְרוּשָׁלַיִם ובשְּׁפֵלָה בנחלות בִנְיָמִן ואֶפְרָיִם לשעבר, שבהם התיישבו בני בִנְיָמִן השבים לארצם.

נְחֶמְיָה הוביל את מלאכת שיפוץ חומות יְרוּשָׁלַיִם למורת רוחם של המנהיגים השכנים (סַנְבַלַּט, טוֹבִיָּה, וגֶשֶׁם). כאשר הם שמעו שהחומות מוכנות אך השערים עדיין ללא דלתות, הם הזמינו כמה פעמים את נְחֶמְיָה להוועד איתם באחד הכפרים ש"בְּבִקְעַת אוֹנוֹ", אך נְחֶמְיָה חשד במזימה והתחמק כל פעם מהמפגש בטיעון שהוא עסוק עדיין במלאכת הבנייה (לבסוף החומה הושלמה לאחר 52 ימי עבודה).

ברשימת הערים שבהם עבר פרעה תחותימס ה-3 לאורך דרך הים (דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה) במסעות הכיבוש שלו בארץ (מאמצע מאה 15 לפנה"ס) נזכרות בין השאר לפי הסדר הערים יָפוֹ, גַת, לֹד, אוֹנוֹ ואֲפֵק. אוֹנוֹ אינה נזכרת עוד בכתבים מצרים או אשורים של התקופה וההשערה היא שהיא לא נושבה עוד עד שנבנתה מחדש בידי בני בִנְיָמִן כמסופר במקרא (אולי בימי יֹאשִׁיָּהוּ מלך יְהוּדָה). בְּנֵי אוֹנוֹ שיצאו לגלות בימי הכיבוש הבָּבְלִי חזרו כאמור בימי שיבת ציון לנחלתם שנכללה בפחווה הפרסית של יְהוּדָה.

אוֹנוֹ נזכרת כאמור ביחד עם לֹד בכל המקורות המקראיים וגם ברשימת המסע של תחותימס ה-3. על פי אחת הגרסאות בתלמוד, היתה אוֹנוֹ מרוחקת 5 מילין מאוֹנוֹ (כ-7.4 ק"מ). במרחק זה מצפון-מערב לתל הקדום של לֹד שכן עד שנת 1948 כפר עַאנַא (כיום שכונה בדרום-מזרח אור-יהודה) אשר שימר את שמה של העיר המקראית, ושל אונוס הביזנטית ששכנו כמשוער בסמוך לאתר הכפר (באזור כפר ג'ונה, כ-0.7 ק"מ מצפון-מזרח לכפר עַאנַא בצפון אור-יהודה). בכפר עַאנַא ובסביבתו נחשפו שרידים של יישוב מהתקופה הכלכוליתית, יישוב וסרקופגים מהתקופה הרומית-ביזנטית, ושרידים נוספים בעיקר משלהי התקופה העות'מאנית.