עיר
לֹד
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Baibars Bridge crosses Ayalon stream in northern Lod. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
גשר על שם הסולטאן הממלוכי בַּיְבַּרְס על נחל אַיָּלוֹן - מעט מצפון לתל הקדום של לֹד.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The Lod Mosaic, Israel Antiquities Authority. By Unknown author, [Public domain], via Wikimedia Commons
פסיפס שנתגלה בווילה רומאית בלֹד (מאה 4-3 לספירה)
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
לֹד במקרא
לֹד נזכרת יחד עם אוֹנוֹ ברשימת הערים שבנה שָׁמֶד בְן אֶלְפַּעַל משבט בִנְיָמִן אחרי שבני אֶלְפַּעַל נדדו לאזור מערבי זה משְׂדֵה מוֹאָב שממזרח לירדן
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ח פסוקים ח, י"א-י"ב: ח וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב מִן שִׁלְחוֹ אֹתָם חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָא נָשָׁיו. ... יא וּמֵחֻשִׁים הוֹלִיד אֶת אֲבִיטוּב וְאֶת אֶלְפָּעַל. יב וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ.
. בימי שיבת ציון אחרי הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס, עלו לארץ מהגלות בהובלת זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ 725 מבְּנֵי לֹד, חָדִיד וְאוֹנוֹ, וחזרו לשבת בנחלתם
[^]עֶזְרָא פרק ב פסוקים א, ל"ג: א וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור [נְבוּכַדְנֶצַּר] מֶלֶךְ בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַ‍ִם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. ... לג בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה.
(721 בגרסא המקבילה בספר נְחֶמְיָה
[^]נְחֶמְיָה פרק ז פסוקים ו, ל"ז: ו אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַ‍ִם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. ... לז בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד.
). אח"כ נזכרת שוב לֹד יחד עם חָדִיד וְאוֹנוֹ ברשימה של 16 ישובים מצפון ליְרוּשָׁלַיִם ובשְּׁפֵלָה בנחלות בִנְיָמִן ואֶפְרָיִם לשעבר, שבהם התיישבו בני בִנְיָמִן השבים לארצם
[^]נְחֶמְיָה פרק י"א פסוקים ל"א-ל"ה: לא וּבְנֵי בִנְיָמִן מִגָּבַע מִכְמָשׂ וְעַיָּה וּבֵית אֵל וּבְנֹתֶיהָ. לב עֲנָתוֹת נֹב עֲנָנְיָה. לג חָצוֹר רָמָה גִּתָּיִם. לד חָדִיד צְבֹעִים נְבַלָּט. לה לֹד וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים.
.
זיהוי המקום
בלֹד התקיים יישוב כבר אלפי שנים לפני הספירה, בתקופות הניאוליתית והכלקוליתית, אשר התרכז בתל נמוך שעל הגדה הדרומית של נחל אַיָּלוֹן בצפון העיר לֹד של ימינו. על פי הממצאים שנמצאו באתר בתקופה הברונזה הקדומה (תחילת האלף ה-3) ישבו במקום יחדיו כנענים ומִצְרִים שעסקו כמשוער בסחר עם מִצְרַיִם. ברשימת הערים שבהם עבר פרעה תחותימס ה-3 לאורך דרך הים (דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה) במסעות הכיבוש שלו בארץ (מאמצע מאה 15 לפנה"ס) נזכרות בין השאר לפי הסדר הערים יָפוֹ, גַת, לֹד, אוֹנוֹ ואֲפֵק
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 130,37
. לֹד אינה נזכרת עוד בכתבים מצרים או אשורים של התקופה וההשערה היא שהיא נותרה בחורבנה עד שנבנתה מחדש בידי בני בִנְיָמִן כמסופר במקרא (אולי בימי יֹאשִׁיָּהוּ מלך יְהוּדָה
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 431
), ובניה שיצאו לגלות בימי הכיבוש הבָּבְלִי חזרו כאמור בימי שיבת ציון לנחלתם שנכללה בפחווה הפרסית של יְהוּדָה.

לֹד אינה רחוקה ממוקד המרד החשמונאי במודיעין ונכללה בתחום הממלכה החשמונאית. על פי יוספוס לא נפלה לֹד מגודלה של עיר. העיר נשרפה ונכבשה במהלך המרד ברומאים, אך אחרי חורבן הבית (68 לפנה"ס) התיישבה בלֹד, כמו ביַבְנֶה הסמוכה קבוצת חכמים (כמו רבי עקיבא ורבי טרפון ורבים אחרים), עד שמרכז הישוב היהודי עבר מאוחר יותר צפונה לגליל. תחת הקיסר הרומאי ספטימוס סוורוס (199 לספירה) זכתה לֹד בזכויות של קולוניה רומאית ונקראה מאז דיוספוליס (עיר האלוהים), וכך היא מופיעה גם על מפת מידבא. לֹד הרומאית שגשגה כפי שמעידים שרידי מבנים גדולים ופסיפסים כולל הפסיפס המרשים שנמצא בשרידי וילה מפוארת מסוף המאה ה-3, אך העיר חרבה שוב בימי מרד גאלוס (350 לספירה). תחת השלטון המוסלמי המוקדם היתה לֹד לתקופה קצרה בירת הארץ (מחוז פלשתין) עד שנוסדה הבירה הקבועה של המחוז ברמלה הסמוכה.
פרקים המזכירים את לֹד
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על לֹד באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: העיר העתיקה בלוד. באתר טבע ונופים בישראל iNature.info.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.