עַלַמַּפָּה

לפי תיאור הגבול הצפון-מזרחי של נחלת שבט אֶפְרַיִם, קו הגבול יצא מהַמִּכְמְתָת בצפון (אשר שכנה "עַל פְּנֵי שְׁכֶם" לפי תיאור הגבול הדרומי של מְנַשֶּׁה) והמשיך לכוון מזרח אל תַּאֲנַת שִׁלֹה, ומשם עבר מִמִּזְרַח ליָנוֹחָה אל עבר עֲטָרוֹת, ומשם דרומה לנַעֲרָן\נַעֲרָתָה, ליְרִיחוֹ וליַּרְדֵּן. בתיאור תחום מושבם של בני אֶפְרַיִם בספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים מצוין שנַעֲרָן שכנה בקצה המזרחי של נחלתם.

נַעֲרָן שכנה כאמור בקצה המזרחי של נחלת אֶפְרַיִם בדרך ליַּרְדֵּן מדרום לעֲטָרוֹת ומצפון ליְרִיחוֹ. יוספוס מספר בקדמוניות היהודים שארכלאוס בן הורדוס הטה מחצית מהמים של נַעֲרָן למישור כדי להשקות מטע תמרים שהיה שם, והקים באזור יישוב על שמו. חורבות אַרְכֶלַאִיס זוהתה בח'רבת א-בָּיוּדָאת שמצפון לעיירה עוג'ה א-תחתא (ראו מפה). אַמַּת מַיִם שחלקים ממנה נבנו בתקופה ההרודיאנית מובילה גם כיום מים מעֵין-עוג'ה אל עוג'ה א-תחתא, הנמצאת כ-8.5 ק"מ ממזרח למעיין, ומשם לירדן.

הצעת הזיהוי של נַעֲרָן עם ח'רבת עיאש הסמוכה לעוג'ה א-תחתא מסתמכת גם על ממצאים מתאימים לתקופת המקרא, אך הזיהוי בעייתי כיוון שהאתר קרוב מדי לארכילאיס. מקובל יותר הזיהוי עם ח'רבת אֶל-עוג'ה אֶל-פוֹקָה\העליונה (תל א-טְּרוּנִי) (למרות שיש המזהים חורבה זו עם עֲטָרוֹת המקראית). ח'רבת אֶל-עוג'ה אֶל-פוֹקָה נמצאת על פסגת גבעה גבוהה מעל עין עוג'ה, והסתמכה אמנם מן הסתם על מי המעין שאת מימיו הטה ארכילאוס.

החורבה בח'רבת אֶל-עוג'ה אֶל-פוֹקָה נמצאת על כיפה דמוית עיגול בראש גבעה תלולה בגובה של כ-100 מ' מעל סביבתה. שטח החורבה כ-15 דונם. בח'רבת אֶל-עוג'ה אֶל-פוֹקָה הייה יישוב קטן כבר בתקופת הברזל 1, אך עיקר הממצאים הם מתקופת הברזל 2 (586-1000 לפנה"ס) אז העיר היתה מוקפת חומת סוגרים חזקה (חומה כפולה הכוללת חדרים בתווך שבין החומות) עם מגדלים. האתר חרב וננטש לקראת סוף המאה ה-8, אולי במהלך מסע סנחריב ביהודה.

הצעת זיהוי נוספת היא עם תל ג'סר ליד עין א-דויוכ (ראו במפה), שם נחשף בית כנסת מהמאה ה-6, אך זיהוי זה בעייתי כיוון שלא נמצאו באתר ממצאים מתקופת הברזל (הישראלית).