|
|
מקור השם
השם נגזר משם עץ האַלּוֹן, האל, או מלשון אַיִל (זכר הכבשים)
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 268-267
אֵילוֹן במקרא
אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי שפט אֶת יִשְׂרָאֵל במשך 10 שנים, ומת ונקבר באַיָּלוֹן שבנחלת זְבוּלֻן
[^]שׁוֹפְטִים פרק י"ב פסוקים י"א-י"ב: יא
וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים.
יב
וַיָּמָת אֵלוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלוֹן בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן.
.
פרקים המזכירים את אֵילוֹן
ציטוטים נבחרים