חריטות סלע של קדושים נוצרים מוקדמים, ליד קַאנַא שבלבנון
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
קָנָה במקרא
קָנָה נזכרת ברשימת ערי שבט אָשֵׁר, לפני האזכור של "צִידוֹן רַבָּה". כלומר, משתמע שקָנָה גם כן שכנה בצפון הנחלה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים כ"ד, כ"ח: כד
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
... כח
וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה.
.
זיהוי המקום
קָנָה היא כמשוער העיר "קנ" הנזכרת בכתובות של פרעה רעמסס ה-2
האזור הקדום של קַאנַא נמצא כיום באזור בנוי וקשה לחפירה ורוב הידיעות על העתיקות באתר באות מעדויות של מבקרים ששהו במקום במאה ה-19. ויקטוֹר גֵרֵן שביקר בקָנָה ב-1875 דווח שרוב העתיקות נמצאות ברובע הגבוה של הכפר בראש הגבעה. בדו"ח הסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1881 מְדֻוָּח על מספר חורבות בסביבות הכפר, וביניהן כתיב יווני על אבני הבאר של מעיין הישוב. בדרום הישוב נמצאו חריטות סלע של דמויות אדם, "בסגנון מצרי" (ראו תמונה). עוד דווח על מספר מערות קבורה פניקיות מפוארות בסביבות העיר.
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 198
. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) קָנָה מתוארת כעיר קָנָה שבגליל הנזכרת בברית החדשה כמקום שבו התקיימה החתונה שבה הפך ישו מים ליין. כיום אבל מקובל יותר הזיהוי של קָנָה גלילית זו עם כפר כנא שליד העיר נצרת, או עם חורבות סמוכות, ואת קָנָה של שבט אָשֵׁר מזהים עם הכפר הלבנוני הגדול קַאנַא, כ-12 ק"מ מדרום מזרח לצֹר, המשמר כמשוער את שמה של העיר המקראית.
האזור הקדום של קַאנַא נמצא כיום באזור בנוי וקשה לחפירה ורוב הידיעות על העתיקות באתר באות מעדויות של מבקרים ששהו במקום במאה ה-19. ויקטוֹר גֵרֵן שביקר בקָנָה ב-1875 דווח שרוב העתיקות נמצאות ברובע הגבוה של הכפר בראש הגבעה. בדו"ח הסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1881 מְדֻוָּח על מספר חורבות בסביבות הכפר, וביניהן כתיב יווני על אבני הבאר של מעיין הישוב. בדרום הישוב נמצאו חריטות סלע של דמויות אדם, "בסגנון מצרי" (ראו תמונה). עוד דווח על מספר מערות קבורה פניקיות מפוארות בסביבות העיר.
פרקים המזכירים את קָנָה
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על קָנָה באתר של ויקיפדיה.