עַלַמַּפָּה

שָׁרוּחֶן נזכרת פעם אחת במקרא ברשימת ערי שִׁמְעוֹן, אחרי אזכור העיר לְבָאוֹת. שבט שִׁמְעוֹן קיבל כ-17 ערים, כולל את שָׁרוּחֶן, בתוך נחלת יְהוּדָה כי יְהוּדָה קיבל נחלה גדולה יחסית לגודלו.

ברשימת הערים במחוז הַנֶּגֶב של נחלת שבט יְהוּדָה, שרובם עברו כאמור לידי בני שִׁמְעוֹן, נזכרת שִׁלְחִים במקום שָׁרוּחֶן אחרי העיר לְבָאוֹת. ברשימת ערי שִׁמְעוֹן בספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים לא נזכרות שָׁרוּחֶן או שִׁלְחִים, אך נזכרת העיר שַׁעֲרָיִם. כך יש חילוקי דיעות בין המזהים את שִׁלְחִים\שַׁעֲרָיִם כשיבוש של שם העיר שָׁרוּחֶן, המוכרת בשם זה ממספר כתובות מצריות קדומות (ראו להלן), לבין המזהים 3 ערים נפרדות שנכללו בנחלת שִׁמְעוֹן בזמנים שונים.

שָׁרוּחֶן נזכרת כאמור בכתיב זה במספר כתובות מצריות קדומות. בני החיקסוס, היו זרים שהשתלטו על מצרים במאה ה-18 לפנה"ס, ושלטו בה כ-160 שנים עד שגורשו ממנה בימי פרעה יעחמס הראשון. על פי כתובת של מפקד צבאו של יעחמס, החיקסוס התבצרו בשרוחאן וצבא מצרים צר עליהם במשך 3 שנים עד שכבש את המקום. בכתובת של פרעה תחותימס ה-3 (מאה 15 לפנה"ס) מסופר על מרידות של ערים בארץ, מלבד בשָׁרוּחֶן שם החזיק מעמד חיל המצב המצרי. העיר נזכרת עוד בכתובות מימי רעמסס ה-2 (מאה 13 לפנה"ס), ושוב בשם "שרחם" ברשימת ערי הַנֶּגֶב שנחרבו במסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק\שושנק בארץ בימי רְחַבְעָם בשנת 924 לפנה"ס (מסע הנזכר גם במקרא).

שָׁרוּחֶן מזוהה בסבירות גבוהה עם תַל שָׁרוּחֶן\אל-פַארִעַה הדרומי , אחד התלים הגדולים בנגב (כ-65 דונם) השולט על דרך קדומה שחיברה בין הים לבאר שבע. התל שוכן על הגדה המערבית של נחל הבְּשׂוֹר וזוכה להגנה מיובלים של הנחל גם בצד צפון ודרום. הזיהוי מבוסס בעיקר על המקום ועל הממצאים הארכיאולוגים המתאימים לאזכורים של העיר במקרא ובכתבים המצרים - כלומר יישוב בנֶּגֶב עם עדויות להתישבות חיקסוסית ואח"כ מצודה מִצְרִית בשנים המתאימות, אשר נחרב בימי מסע שִׁישַׁק.

בימי החיקסוס תַל שָׁרוּחֶן היה מבוצר בחוזקה בסגנון האופנייני להם עם חלקלקה וחפיר. בתקופה שאחריהם ניכרת השפעה מצרית, ונמצאו גם קברים פלישתיים המעידים על כך ששָׁרוּחֶן נכללה בתחום פְלֶשֶׁת לפני שעברה לבני שִׁמְעוֹן. היישוב בתל נחרב כאמור בזמן מסע שִׁישַׁק, אך נמצאו באתר עדויות להתיישבות גם בתקופות מאוחרות יותר, כולל בתקופה הבבלית, והפרסית ובימי בית שני.