מקום
הַנֶּגֶב
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Capra ibex nubiana near Kibbutz Sde Boker, Israel_photo_gallery, [CC-BY-SA-2.0], photo by Dafna Tal for the Israeli Ministry of Tourism, via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
יְעֵלִים בנֶּגֶב ליד מדרשת שְׂדֵה בּוֹקֶר
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Archaeological mound Tel Arad, by Shaula Haitner Pikiwiki Israel, [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
תֵּל עֲרָד
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
הַנֶּגֶב במקרא
הַנֶּגֶב הוא האזור הדרומי והמדברי ברובו של הארץ, והמילה נֶּגֶב או נֶגְבָּה משמשים רבות גם במשמעות של כוון דרום (למשל ב
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ג פסוק י"ד: יד וַיהוָה אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה.
או
[^]שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוק י"ח: יח וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה.
). הַנֶּגֶב כולל את האזור שבין בֵּין קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וּבֵין שׁוּר
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ פסוק א: א וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר.
, ומקומות המוזכרים כנמצאים בנגב כוללים גם את העיר גְרָר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ד פסוק ס"ב: סב וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב.
, עֲרָד
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק א: א וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי.
, בְּאֵר שָׁבַע
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ד פסוק ז: ז וַיָּבֹאוּ מִבְצַר צֹר וְכָל עָרֵי הַחִוִּי וְהַכְּנַעֲנִי וַיֵּצְאוּ אֶל נֶגֶב יְהוּדָה בְּאֵר שָׁבַע.
, וערים נוספות
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים כ-ל"ב: כ זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. כא וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר. כב וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה. כג וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן. כד זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת. כה וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר. כו אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה. כז וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט. כח וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה. כט בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם. ל וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה. לא וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה. לב וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.
. בנגב היו מספר חבלי ארץ שבהם ישבו כנראה בתי אב שונים. נזכרים נֶגֶב יְהוּדָה, נֶגֶב הַיַּרְחְמְאֵלִי, נֶגֶב הַקֵּינִי
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ז פסוק י: י וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אַל פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם וַיֹּאמֶר דָּוִד עַל נֶגֶב יְהוּדָה וְעַל נֶגֶב הַיַּרְחְמְאֵלִי וְאֶל נֶגֶב הַקֵּינִי.
, נֶגֶב כָּלֵב (משבט יְהוּדָה), נֶגֶב הַכְּרֵתִי (אולי אזורי הַנֶּגֶב של הפלישתים)
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ל פסוק י"ד: יד אֲנַחְנוּ פָּשַׁטְנוּ נֶגֶב הַכְּרֵתִי וְעַל אֲשֶׁר לִיהוּדָה וְעַל נֶגֶב כָּלֵב וְאֶת צִקְלַג שָׂרַפְנוּ בָאֵשׁ.
, ונחלת שִׁמְעוֹן, הכלולה בנחלת שבט יְהוּדָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים א-ט: א וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר שֶׁבַע וְשֶׁבַע וּמוֹלָדָה. ג וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה וָעָצֶם. ד וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל וְחָרְמָה. ה וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה. ו וּבֵית לְבָאוֹת וְשָׁרוּחֶן עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן. ז עַיִן רִמּוֹן וָעֶתֶר וְעָשָׁן עָרִים אַרְבַּע וְחַצְרֵיהֶן. ח וְכָל הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה עַד בַּעֲלַת בְּאֵר רָאמַת נֶגֶב זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם. ט מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן כִּי הָיָה חֵלֶק בְּנֵי יְהוּדָה רַב מֵהֶם וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם.
.

הַנֶּגֶב הוא אזור מדברי קשה וצחיח בו עוברות שיירות מַשָּׂא של בַּהֲמוֹת וגמלים, וחיות בו חיות מדבר מסוכנות כמו אריות ונחשים
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל פסוק ו: ו מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ.
, ובו סוערות סופות מדבר
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"א פסוק א: א מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה.
, אך גם זורמים בו שטפונות מים באפיקים
[^]תְּהִלִּים פרק קכ"ו פסוק ד: ד שׁוּבָה יְהוָה אֶת שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
.

הַנֶּגֶב נזכר כאזור שבו עברו העולים לכנען ממצרים, כמו אַבְרָם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ג פסוקים א-ג: א וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה. ב וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. ג וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אהלה [אָהֳלוֹ] בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָי.
, או המְּרַגְּלִים שנשלחו ע"י מֹשֶׁה מקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ כדי לרגל את הארץ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ב: כב וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.
. בימי ההתנחלות בארץ, נזכר גם מֶלֶךְ עֲרָד שיצא להלחם בעַם כאשר העַם נדד מדרום לנֶּגֶב
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק א: א וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי.
. בַּנֶּגֶב ישבו אז גם העֲמָלֵקִים
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ט: כט עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן.
, ודָּוִד אח"כ עוד נלחם בהם שָׁם כשהם פשטו על צִקְלַג. הַנֶּגֶב הוא חלק מהארץ המובטחת
[^]דְּבָרִים פרק ל"ד פסוק ג: ג וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר.
, והוא נכבש בידי יְהוֹשֻׁעַ
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוק ט"ז: טז וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה.
ונכלל בנחלת יְהוּדָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים א-ד: א וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם אֶל גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר צִן נֶגְבָּה מִקְצֵה תֵימָן. ב וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח מִן הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. ג וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. ד וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם והיה [וְהָיוּ] תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב.
, ובני יְהוּדָה היו אמנם אלה שכבשו את הַנֶּגֶב
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ט: ט וְאַחַר יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְהִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה.
.

רוב בני יְהוּדָה יושבי הַנֶּגֶב יצאו לגלות בימי הכיבוש הבבלי
[^]יִרְמְיָהוּ פרק י"ג פסוק י"ט: יט עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ וְאֵין פֹּתֵחַ הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ הָגְלָת שְׁלוֹמִים.
אך יִרְמְיָהוּ
[^]יִרְמְיָהוּ פרק ל"ב פסוק מ"ד: מד שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר וּבְעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם נְאֻם יְהוָה.
ועוֹבַדְיָה
[^]עוֹבַדְיָה פרק א פסוקים י"ט-כ: יט וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן וּבִנְיָמִן אֶת הַגִּלְעָד. כ וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.
מנבאים שהם עוד ישובו. גם יְחֶזְקֵאל מנבא את חורבן הַנֶּגֶב וצמחייתו באש בימי הכיבוש הבבלי
[^]יְחֶזְקֵאל פרק כ"א פסוקים א-ד: א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה נֶגֶב. ג וְאָמַרְתָּ לְיַעַר הַנֶּגֶב שְׁמַע דְּבַר יְהוָה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי מַצִּית בְּךָ אֵשׁ וְאָכְלָה בְךָ כָל עֵץ לַח וְכָל עֵץ יָבֵשׁ לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים מִנֶּגֶב צָפוֹנָה. ד וְרָאוּ כָּל בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה בִּעַרְתִּיהָ לֹא תִּכְבֶּה.
.
זיהוי המקום
הַנֶּגֶב הוא כאמור האזור הדרומי המדברי ברובו של הארץ, ויש המשערים שהַמונח נֶּגֶב במקרא מתייחס בעיקר לאזור הַנֶּגֶב הצפוני של ימינו. אזור הַנֶּגֶב נעשה יבש וצחיח יותר ויותר ככל שממשיכים דרומה. אזורי "המִדְבָּר" כוללים עדיין צמחייה מוגבלת המאפשרת רעיית צאן, וישובי קבע מאוכלסים יחסית, המבוססים על ניצול מי השטפונות בעזרת מדרגות או כריית בורות. אך "הַיְשִׁימוֹן" הרחב בדרום הַנֶּגֶב הוא צחיח לגמרי. הצמחייה המועטה מרוכזת בעיקר באפיקי השטפונות, או בנאות מדבר ובורות מים מזדמנים, ואלה מאפשרים מעבר לשיירות גמלים או שבטים נודדים בנתיבי הסחר הבינלאומי
[1]הגיאוגרפיה ההסטורית של ארץ ישראל, מנשה הראל, הוצאת זמורה ביתן, 1997, עמוד 191-193
.

החי והצומח בנֶּגֶב גם כן מותאמים כמובן לתנאי חום ויובש. רוב הצמחייה כוללת עשבים עונתיים, או שיחים נמוכים (כמו המַלּוּחַ), והעצים (כמו האֶשֶׁל או השִׁטָּה) גדלים בעיקר סמוך לערוצים ונעזרים בשורשיהם העמוקים כדי לאסוף את מי התהום. תכונות נפוצות נוספות של צמחיית המִדְבָּר בנֶּגֶב, כוללות קוֹצָנִיוּת המונעת רעיית יתר של צאן או גמלים, עלים המסוגלים לשמור על הלחות, וזרעים המחזיקים מעמד זמן רב בשטח בתקווה לבוא מֵי הגשם או השטפונות. המקרא מזכיר גם חיות מִדְבָּר שונות המאפיינות את הַנֶּגֶב, כמו גְּמַלִּים, יְּעֵלִים, ושְׁפַנִּים
[^]תְּהִלִּים פרק ק"ד פסוק י"ח: יח הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים.
, רְאֵמים
[^]דְּבָרִים פרק ל"ג פסוק י"ז: יז בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.
, פְּרָאִים
[^]אִיּוֹב פרק כ"ד פסוק ה: ה הֵן פְּרָאִים בַּמִּדְבָּר יָצְאוּ בְּפָעֳלָם מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף עֲרָבָה לוֹ לֶחֶם לַנְּעָרִים.
, תַּנִּים, יְעֵנִים
[^]אֵיכָה פרק ד פסוק ג: ג גַּם תנין [תַּנִּים] חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן בַּת עַמִּי לְאַכְזָר כי ענים [כַּיְעֵנִים] בַּמִּדְבָּר.
, נחשים, וזְאֵבִים, ועוד חיות טורפוות וציפורים שחלקם אינם מזוהים עוד או שכבר אינן שוכנות בנֶּגֶב בימינו (כמו אֲרָיוֹת
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל פסוק ו: ו מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ.
, ונְמֵרִים
[^]יִרְמְיָהוּ פרק ה פסוק ו: ו עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ משבותיהם [מְשׁוּבוֹתֵיהֶם].
).

קיימות עדויות שהַנֶּגֶב שימש עוד מימי האדם הקדמון כאזור המעבר בין אפריקה לאסיה ולמזרח. מתחילת האלף השני מתחילים להופיע באזור ישובי קבע של עמים כנענים ואחרים. מלכי מִצְרַיִם עברו בנֶּגֶב במסעות הכיבוש שלהם בכנען ובסוריה, והזכירו שמות ישובים בנֶּגֶב בכתובות שהשאירו אחריהם. המצרים גם הקימו מכרות נחושת בנֶּגֶב ובמדבר סיני במאה ה-14 לפנה"ס.

בְּאֵר שָׁבַע (של שבט שִׁמְעוֹן) היתה לעיר החשובה בנֶּגֶב ולמרכז סחר כבר במאה ה-8 לפנה"ס, וסביבה התפתחו ישובים נוספים בתקופת ממלכת יְהוּדָה. מחוזות שונים בנֶּגֶב נקראו על שם המשפחות או השבטים שהתיישבו בהם. כך, הנֶגֶב הַקֵּינִי
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ז פסוק י: י וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אַל פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם וַיֹּאמֶר דָּוִד עַל נֶגֶב יְהוּדָה וְעַל נֶגֶב הַיַּרְחְמְאֵלִי וְאֶל נֶגֶב הַקֵּינִי.
היה כנראה בסמוך לעֲרָד ושמו נשתמר כמשוער בואדי אל-קִינִי. האזור של הנֶגֶב הַיַּרְחְמְאֵלִי
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ז פסוק י: י וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אַל פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם וַיֹּאמֶר דָּוִד עַל נֶגֶב יְהוּדָה וְעַל נֶגֶב הַיַּרְחְמְאֵלִי וְאֶל נֶגֶב הַקֵּינִי.
לא זוהה בוודאות, אך שכן כמשוער מדרום-מערב לשם ושמו נשתמר אולי בביר רח'מה (באר ירוחם). מצפון למחוזות אלה שכן כמשוער נֶגֶב כָּלֵב
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ל פסוק י"ד: יד אֲנַחְנוּ פָּשַׁטְנוּ נֶגֶב הַכְּרֵתִי וְעַל אֲשֶׁר לִיהוּדָה וְעַל נֶגֶב כָּלֵב וְאֶת צִקְלַג שָׂרַפְנוּ בָאֵשׁ.
שבו התיישבו בני כָּלֵב, באזורים שמדרום לחֶבְרוֹן ומצפון לבְּאֵר שָׁבַע, כולל את בֵית פָּלֶט ואת מַדְמַנָּה שנזכרו גם בין צאצאי כָּלֵב
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב פסוקים מ"ז, מ"ט: מז וּבְנֵי יָהְדָּי רֶגֶם וְיוֹתָם וְגֵישָׁן וָפֶלֶט וְעֵיפָה וָשָׁעַף. ... מט וַתֵּלֶד שַׁעַף אֲבִי מַדְמַנָּה אֶת שְׁוָא אֲבִי מַכְבֵּנָה וַאֲבִי גִבְעָא וּבַת כָּלֵב עַכְסָה.
. הנֶגֶב הַכְּרֵתִי מתייחס כנראה לאזור הפְּלִשְׁתִּי של הנֶגֶב במערב שכלל למשל את גְרָר הפְּלִשְׁתִּית
[2]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוּאֵל-א עמ' 225.
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 751
. אחרי החורבן והגלות של תושבי יְהוּדָה בעקבות הכיבוש הבבלי, תפסו האֱדוֹמים את מקומם באזור הַנֶּגֶב. הנַבַּטִים שהתחילו להתנחל באזור במאה ה-4 לפנה"ס, שִׁכְלְלוּ את שיטות הניצול של מקורות המים, והקימו תחנות וגם ערים גדולות ועשירות לאורך דרך הבשמים (כמו עבדת, שיבטה, ממְשית, ועוד).
פרקים המזכירים את הַנֶּגֶב
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על הַנֶּגֶב באתר של ויקיפדיה.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Camels in Negev, by Tiia Monto, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
גמלים בנֶּגֶב
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Lotz Cisterns: Central Cistern, by Mboesch, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
בורות לוֹץ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Blick ins Nahal Zin, by Mboesch, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
נחל צִין