עַלַמַּפָּה

אֶלְתְּקֵה\אֶלְתְּקֵא נזכרת ברשימת ערי שבט דָן, אחרי תִּמְנָה וְעֶקְרוֹן. אֶלְתְּקֵה נזכרת גם (כ"אֶלְתְּקֵא") ברשימת ערי הלווים בנחלת דָן שנמסרו ללויים בני קְהָת. בתיאור המצור של סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר על יְרוּשָׁלַיִם מסופר ש"תִּרְהָקָה מֶלֶך כּוּשׁ" יצא להלחם איתו, ומשוער שמדובר בקרב שנערך באֶלְתְּקֵה בין צבא סַנְחֵרִיב לצבא מִצְרַיִם ובני בריתם, שאחריו עלה סַנְחֵרִיב גם על תִּמְנָה ועל עֶקְרוֹן - ראו להלן.

אֶלְתְּקֵה נזכרת במנסרת סַנְחֵרִיב (ראו תמונה) המתארת בין השאר את מסע הכיבוש שלו בארץ ישראל (701 לפנה"ס), הנזכר גם במקרא (ראו למעלה). על פי הכתוב במנסרה, מנהיגי עקרון הפלשתית מרדו באַשּׁוּר, והסגירו את פָּדִי מלכם שהיה נאמן לאַשּׁוּר לידי חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה. מלך מצרים (תִּרְהָקָה מֶלֶך כּוּשׁ המקראי - הוא פרעה תַּהָרְקָה מהשושלת הנובית מכּוּשׁ) בא להלחם עם סַנְחֵרִיב עם צבאות מצרים וצבאות שגייס מכּוּשׁ, ובקרב שנערך באזור אֶלְתְּקֵה הובסו המצרים. סַנְחֵרִיב המשיך וכבש את אֶלְתְקַה ואת תמנה, וגם נקם במורדים מעקרון, ושיחרר את פָּדִי מידי חִזְקִיָּהוּ.

זיהוי האתר של אֶלְתְּקֵה אינו וודאי. הזיהויים שהוצעו בעבר עם תֵּל מִקְנֶה (שמזוהה כיום בוודאות עם עֶקְרוֹן הפלשתית) או עם בית לַקְיַא אינם אפשריים. זיהוי אפשרי נוסף המקובל כיום על חלק מהחוקרים הוא עם תל שָׁלָף\אֶ-שַׁלַאף , אשר מתאים גם כן מבחינת מקומו, ושנמצאו בו ממצאים מתאימים לתקופת המקרא. התל יושב על גבעת כורכר נמוכה בסמוך לנחל גמליאל. באתר נמצאו ממצאים מהתקופה הכנענית (ברונזה תיכונה) כולל חרסים ושבר משקוף עם הירוגליפים, ומהתקופה הישראלית (ברזל), אליה מיוחסים שרידי בנייה שכללה חומה רחבה וכלי חרס עם אותיות עבריות. אֶלְתְּקֵה חרבה כנראה בזמן מסע סַנְחֵרִיב, אך נושבה שוב בימי שיבת ציון, ובתל נמצאו ממצאים גם מהתקופה הפרסית. על גבעה נוספת במרחק של כ-600 מטר מצפון מערב לתל שָׁלָף (אולי פרבר או עיר בת של אֶלְתְּקֵה) נמצאו ממצאים נוספים מתקופת הברונזה והברזל.

כיום עומדים על התל רק שרידי הבתים הנאים שנבנו בתקופת המנדט הבריטי ע"י שני אחים בני משפחת שהין הנכבדה מהכפר קובייבה הסמוך, שננטש ונהרס במהלך מלחמת העצמאות.