תל רֶגֶב, בכניסה לכפר חסידים
|
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
חֶלְקַת במקרא
חֶלְקַת היתה עיר בנחלת שבט אָשֵׁר, והיא נזכרת בראשית תאור הגבול הדרומי של הנחלה כשאחריה מובאת רשימת ערים לכוון מערב עד הכרמל, ואח"כ מובאת עוד רשימת ערים ממזרח לחֶלְקַת עד הגבול עם זְבֻלוּן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים כ"ד-כ"ז: כד
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
כה
וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף.
כו
וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת.
כז
וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל וְיָצָא אֶל כָּבוּל מִשְּׂמֹאל.
. חֶלְקַת נכללה ברשימת ערי הלווים שנמסרו ללויים בני גֵרְשׁוֹן מידי בני אָשֵׁר[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים כ"ז-ל"א: כז
וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם מֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת גלון [גּוֹלָן] בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם.
כח
וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת קִשְׁיוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.
כט
אֶת יַרְמוּת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת עֵין גַּנִּים וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע.
ל
וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת מִשְׁאָל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת עַבְדּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.
לא
אֶת חֶלְקָת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת רְחֹב וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע.
. בגירסא המקבילה של דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוקים נ"ט-סדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוקים נ"ט-ס: נט
וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת מָשָׁל וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עַבְדּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
ס
וְאֶת חוּקֹק וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת רְחֹב וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
לרשימת ערי הלויים נזכרת חוּקֹק במקום חֶלְקַת.
זיהוי המקום
חֶלְקַת נזכרת בשם "ח'רקת" ברשימת ערי הארץ בתיאור מסע הכיבוש של פרעה תחותמיס ה-3 ואחריה ברשימה נזכרת יָקְנְעָם\ענקנעם
היו שזיהו את חֶלְקַת עם תל אבו זֻרַיְק ליד קיבוץ הזורע מעט מדרום מזרח לתל יָקְנְעָם
תל רֶגֶב הוא תל עגול ותלול בגובה של כ-18 מטר מעל סביבתו, הנישא מעט דרומית לנחל ציפורי (הוא גֵּי יִפְתַּח אֵל הנזכר בתיאור ערי אָשֵׁר). בתל נמצאו חרסים, קברים ושרידי ביצורים החל מהתקופה הכנענית (ברונזה) וגם מהתקופה הישראלית (ברזל), ומתקופות מאוחרות יותר .
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 132
. האתר של חֶלְקַת, כמו גם של ערים נוספות הנזכרות ברשימת ערי אָשֵׁר ביְהוֹשֻׁעַ י"ט, לא זוהה בוודאות, וקיימות מספר הצעות לזיהוי עם תלים שונים מצפון לכרמל ובדרום עמק עכו, שבהם נמצאו ממצאים המתאימים לתקופות הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל).
היו שזיהו את חֶלְקַת עם תל אבו זֻרַיְק ליד קיבוץ הזורע מעט מדרום מזרח לתל יָקְנְעָם
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 162
, או עם תל-קָשִׁישׁ\אֶל-קַסִיס מצפון ליָקְנְעָם (ראו במפה)[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 15
. אך יש המזהים את תל-קָשִׁישׁ עם בֵּית דָּגֹן, הנזכרת כנמצאת ממזרח לחֶלְקַת ברשימת ערי אָשֵׁר[4]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 185.
, והזיהוי המקובל יותר לחֶלְקַת הוא בכל אופן עם תל רֶגֶב הסמוך לכניסה לכפר חסידים בדרום עמק עכו[5]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 198.
(ראו תמונה ומפה), למרות שיש המזהים את תל רֶגֶב דוקא עם אַכְשָׁף שגם היא נזכרת באותה רשימה של ערי אָשֵׁר[6]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 15
.
תל רֶגֶב הוא תל עגול ותלול בגובה של כ-18 מטר מעל סביבתו, הנישא מעט דרומית לנחל ציפורי (הוא גֵּי יִפְתַּח אֵל הנזכר בתיאור ערי אָשֵׁר). בתל נמצאו חרסים, קברים ושרידי ביצורים החל מהתקופה הכנענית (ברונזה) וגם מהתקופה הישראלית (ברזל), ומתקופות מאוחרות יותר .
פרקים המזכירים את חֶלְקַת
ציטוטים נבחרים