עַלַמַּפָּה

יהֻד נזכרת פעם אחת במקרא, ברשימת ערי שבט דָן, בין בַעֲלָת לבְנֵי-בְרַק.

האתר של יהֻד המקראית לא זוהה בוודאות, ויש המשערים גם שמדובר בשיבוש של שם העיר "יָזוֹר" הנזכרת בתרגום השבעים במקום יהֻד, אך יש המשערים בכל זאת שמדובר בשתי ערים שונות בנחלת דָן.

בכרוניקה האַשּׁוּרית שעל מנסרת סנחריב נמסר שבזמן מסע הכיבוש של סנחריב בארץ בשנת 701 לפנה"ס, היתה "אָזוּרֻ" תחת שלטונו של צדקא מלך אַשְׁקְלוֹן, יחד עם יָפוֹ, בית דגון, ובְנֵי בְרַק. צדקא היה בין המלכים שמרדו באשור וחדלו מהעלאת מס אליה, וסנחריב כבש את עריו במהלך מסעו באזור. אח"כ סנחריב הביס גם את צבאות מצרים באזור אֶלְתְּקֵה, כבש את עֶקְרוֹן הפלשתית, ועלה למצור על יְרוּשָׁלַיִם. מתיאור מסע סנחריב משתמע אם כן שאָזוּר שכנה בסמוך לסעיף המערבי של דרך המלך - דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה, ושכנה ליד בית-דגן ובְנֵי בְרַק, ומצפון לאֶלְתְּקֵה ולעֶקְרוֹן. אָזוּר מזוהה עם התל שבכפר הערבי לשעבר יאזוּר (כיום המועצה המקומית אָזוֹר) ששימר את שם הישוב הקדום. בתל אָזוּר נמצאו קברים החל מתקופה הכלקוליתית, שרידי בניה מהתקופה הכנענית (ברונזה) ועדויות לישוב ניכר בתקופה הישראלית (ברזל) והתיישבות גם בתקופות מאוחרות יותר. על ראש התל נמצאים שרידים של מצודה צלבנית (Chateau de Plain).

יש המבדילים בין יהֻד ליָזוֹר ומזהים את יהֻד עם תל יְהוּד שבכפר הערבי לשעבר יהודייה אשר שימר כמשוער את שם העיר המקראית. אחר כך נקשר שם הכפר לקבר מקומי שיוחס ליְהוּדָה בן יַעֲקֹב (ראו צילום). הכפר נהרס ותושביו גורשו במהלך מלחמת העצמאות, ועל חורבותיו יושבת כיום העיר יְהוּד. בתל יְהוּד שבלב העיר של ימינו נערכו מספר חפירות הצלה בעקבות בנייה חדשה, ונמצאו בו ממצאים בעיקר מהתקופה הכלכוליתית (חרסים וכלי צור), קברים מתקופת הברונזה התכונה והמאוחרת, וממצאים הקשורים במגורים ובתעשייה המקומית מהתקופה הביזנטית (כולל מחסנים וגתות). באתר נמצאו גם ממצאים מתקופות מאוחרות יותר עד התקופה העות'מאנית המאוחרת .