גבעות מע'אר אשר יש המזהים אותן עם הַר הַבַּעֲלָה
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים
: הר הבַעֲלָה
בַעֲלָת במקרא
בַּעֲלָת נזכרת ברשימת ערי שבט דָן, אחרי עֶקְרוֹן, אֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים מ, מ"ג-מ"ד: מ
לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי.
... מג
וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן.
מד
וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת.
. בתיאור הגבול הצפוני של נחלת יְהוּדָה נמסר שהגבול עובר ב"הַר הַבַּעֲלָה" ומשם ליַבְנְאֵל (היא יַבְנֶה) ולים[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק י"א: יא
וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף עֶקְרוֹן צָפוֹנָה וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה וְעָבַר הַר הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה.
. בַּעֲלָת נזכרת גם (אחרי גֶּזֶר ובֵּית-חוֹרֹן תחתון) ברשימת הערים שבנה (מחדש) המלך שְׁלֹמֹה[^]מְלָכִים-א פרק ט פסוקים י"ז-י"ח: יז
וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן.
יח
וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תמר [תַּדְמֹר] בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ.
. יש להבחין בין בַּעֲלָת זו לבין "בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים" השוכנת מזרחה יותר על הגבול הצפוני של נחלת יְהוּדָה[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק ט: ט
וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ וְיָצָא אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים.
.
זיהוי המקום
על פי סדר האתרים הנזכרים ברשימות השונות בהן נזכרת בַעֲלָת והַר הַבַּעֲלָה, מקובל הזיהוי של הַר הַבַּעֲלָה עם גבעות מע'אר - קבוצת גבעות כורכר מצפון לנחל עקרון
גבעות מע'אר הן רכס כורכר (הרביעי והמזרחי מבין רכסי הכורכר שבמישור החוף הדרומי), והן קרויות על שם הכפר מע'אר ששכן בגבעה הגבוהה שבאזור בגובה של כ-94 מטר מעל פני הים וכ-40 מטר מעל פני הסביבה. "מע'אר" משמעו "מערות" וזאת כיוון שהכפר נודע במערות שבו, שנחצבו באבן הכורכר הרכה ואשר שימשו למגורים בישוב לאורך הדורות. כפר מע'אר נכבש ונהרס במהלך מלחמת העצמאות.
קימות עדויות להתיישבות נוודית בגבעות מע'אר כבר באלף ה-4 לפנה"ס (בתקופה הכלכוליתית). בתקופת הברונזה הקדומה כבר נוסד באתר ישוב קבע, ונמצאו קברים מתקופת הברונזה התיכונה (הכנענית), אז נקרא הישוב כמשוער על שם אל ה"בעל" הכנעני. בגבעות נמצאו גם מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה ומהתקופה הרומית והביזנטית. בתקופה הרומית הישוב נדד מהגבעה אל חורבת "חברה" הסמוכה, בה נמצאו עדויות לבית-כנסת עתיק, והגבעה ומדרונה הצפון מזרחי המשיכו לשמש כבית הקברות של הישוב. בַּעֲלָת נזכרת בתלמוד הירושלמי כמקום שבו קידשו את השנה. הישוב בגבעה התחדש בתקופה הערבית הקדומה והכפר מע'אר התקיים מאז התקופה הע'ותמנית וכאמור עד למלחמת העצמאות.
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 204
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 295-294
, והזיהוי של העיר בַעֲלָת עם אחד מהאתרים הקדומים על או בסמוך לגבעות אלה[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 300
.
גבעות מע'אר הן רכס כורכר (הרביעי והמזרחי מבין רכסי הכורכר שבמישור החוף הדרומי), והן קרויות על שם הכפר מע'אר ששכן בגבעה הגבוהה שבאזור בגובה של כ-94 מטר מעל פני הים וכ-40 מטר מעל פני הסביבה. "מע'אר" משמעו "מערות" וזאת כיוון שהכפר נודע במערות שבו, שנחצבו באבן הכורכר הרכה ואשר שימשו למגורים בישוב לאורך הדורות. כפר מע'אר נכבש ונהרס במהלך מלחמת העצמאות.
קימות עדויות להתיישבות נוודית בגבעות מע'אר כבר באלף ה-4 לפנה"ס (בתקופה הכלכוליתית). בתקופת הברונזה הקדומה כבר נוסד באתר ישוב קבע, ונמצאו קברים מתקופת הברונזה התיכונה (הכנענית), אז נקרא הישוב כמשוער על שם אל ה"בעל" הכנעני. בגבעות נמצאו גם מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה ומהתקופה הרומית והביזנטית. בתקופה הרומית הישוב נדד מהגבעה אל חורבת "חברה" הסמוכה, בה נמצאו עדויות לבית-כנסת עתיק, והגבעה ומדרונה הצפון מזרחי המשיכו לשמש כבית הקברות של הישוב. בַּעֲלָת נזכרת בתלמוד הירושלמי כמקום שבו קידשו את השנה. הישוב בגבעה התחדש בתקופה הערבית הקדומה והכפר מע'אר התקיים מאז התקופה הע'ותמנית וכאמור עד למלחמת העצמאות.
פרקים המזכירים את בַעֲלָת
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
גבעות מרר – המלצה למסלול טיול בגן לאומי גבעות מרר. באתר רשות הטבע והגנים.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.