עַלַמַּפָּה

יָקְנְעָם היתה עיר מלוכה באזור הר הַכַּרְמֶל ומלכה נזכר ברשימת 31 המלכים "אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" בעבר הירדם המערבי. יָקְנְעָם נכללה בנחלת שבט זְבֻלוּן והיא נזכרת ברשימת ערי הלווים שנמסרו ללויים בני מְרָרִי. בתאור הגבול הדרומי של נחלת זְבֻלוּן נאמר שהגבול הגיע עד "הַנַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם" (ומדרום לגבול זה שכנה הנחלה המערבית של חצי שבט מְנַשֶּׁה).

יָקְנְעָם נזכרת כ"ענקנעם" (עין יקנעם) ברשימת הערים של פרעה תחותמיס ה-3 בתיאור מסע הכיבושים שלו בא"י (אמצע המאה ה-15 לפנה"ס). באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) יָקְנְעָם\קָמוֹנה מתוארת ככפר ב"מישור הגדול", 6 מילים מצפון ללגיו (ליד מגידו) בדרך לעַכּוֹ.

יָקְנְעָם מזוהה עם "תֵּל יָקְנְעָם\קַאמוּן" המשמר כנראה את שמה של יָקְנְעָם, והשוכן באזור המצויין באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס. "הַנַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם" מזוהה בהתאמה עם וואדי מילק\אל-מִלְחְ שבמוצאו לעמק יִזְרְעֶאל ניצב התֵּל. מעיין עין-קַאמוּן נובע מצפון לתל (ומכאן אולי השם "ענקנעם"\עין-יקנעם ברשימת הערים של תחותמיס ה-3).

תל יָקְנְעָם הוא תל בולט (בגובה כ-60 מ') וגדול (כ-40 דונם בפסגתו), והממצאים באתר מעידים על ישוב בתקופות הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל), ובתקופות מאוחרות יותר. בסוף התקופה הכנענית הישוב היה חסר חומה, והאתר נחרב בשריפה בראשית תקופת הברזל (אולי בימי דוד). אח"כ הישוב התרחב ונבנו בו חומה ומתקני ניקוז משוכללים. מאוחר יותר החומה חוזקה, אך הישוב נחרב כנראה ע"י תגלת פלאסר השלישי במסע הכיבוש שלו באזור (732 לפנה"ס). הישוב התדלדל אך המשיך להתקיים גם במאות השנים הבאות.