תֵּבֵץ – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tubas. By Mujaddara, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

טוּבַּאס

רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי

תֵּבֵץ במקרא

אחרי שאֲבִימֶלֶךְ רצח את 70 אחיו בני גִּדְעוֹן (מלבד את יוֹתָם), הוא השתלט על שְׁכֶם למשך 3 שנים עד שאנשי העיר החלו למרוד. אֲבִימֶלֶךְ גבר על המורדים (בראשות גַּעַל) ואח"כ חזר להעניש את תושבי שְׁכֶם והביא להרס בעיר. אֲבִימֶלֶךְ לכד אח"כ את תֵּבֵץ והפליטים התבצרו מגדל העוז שבעיר. אֲבִימֶלֶךְ ביקש לשרוף גם את המגדל הזה אבל אִשָּׁה אחת הפילה עליו מהגג שבר של אבן רחיים כבדה ("פֶּלַח רֶכֶב"). בעודו גוסס קרא אֲבִימֶלֶךְ לנערו וביקש שיהרוג אותו כדי שלא יאמרו שמת בידי אישה. בכך התקיימה קללת יוֹתָם באנשי שְׁכֶם ובאֲבִימֶלֶךְ.

ארוע זה נזכר אח"כ שוב ע"י יוֹאָב שהתבקש ע"י דָוִד לחשוף את אוּרִיָּה לסכנה בקרב ברַבָּה (עַמּוֹן) כדי שדָוִד יוכל להנשא לאלמנתו בַּת שֶׁבַע. העמונים אמנם יצאו מהעיר והפילו רבים מצבא דָוִד כולל את אוּרִיָּה. יוֹאָב שלח שליח לדווח על כך לדָוִד וביקש מהשליח שאם דָוִד יכעס על חשיפת הצבא, עליו להזכיר לו שכמו שאֲבִימֶלֶךְ מת בידי אִשָּׁה בתֵבֵץ, כך גם מת אוּרִיָּה (בגלל בַּת שֶׁבַע).

זיהוי המקום

על פי סיפורו של אֲבִימֶלֶךְ מסתבר שתֵבֵץ שכנה באזור שְׁכֶם. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נכתב שכפר בשם תֵבֵץ התקיים גם בימיו במחוז שְׁכֶם על המיל ה-13 שבדרך משְׁכֶם לבֵּית-שְׁאָן. במקום זה יושבת גם כיום העיירה הערבית טוּבַּאס, המשמרת כמשוער את שמה של העיר המקראית.

יש המערערים על זיהוי זה ומזהים את טוּבַּאס דווקא עם תִּרְצָה המזוהה כמקובל יותר עם תל אל-פַארְעַה שבין טוּבַּאס לשְׁכֶם, או עם טַבָּֽת הנזכרת בנתיב בריחת המדיינים מצבא גִדְעוֹן (שוב בעיקר על סמך דמיון כלשהו בשם המקום). אך בד"כ מקובלת בכל זאת דעתו של אוסביוס ותֵבֵץ מזוהה לרוב עם טוּבַּאס, שם נמצאו שרידים החל מתקופת הברזל (הישראלית).

פרקים המזכירים את תֵּבֵץ

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
שׁוֹפְטִים-ט	נ-נ"ד	וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ אֶל תֵּבֵץ וַיִּחַן בְּתֵבֵץ וַיִּלְכְּדָהּ. וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל. וַיָּבֹא אֲבִימֶלֶךְ עַד הַמִּגְדָּל וַיִּלָּחֶם בּוֹ וַיִּגַּשׁ עַד פֶּתַח הַמִּגְדָּל לְשָׂרְפוֹ בָאֵשׁ. וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ. וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ וַיָּמֹת.
שְׁמוּאֵל-ב-י"א	כ"א	מִי הִכָּה אֶת אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבֶּשֶׁת הֲלוֹא אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחוֹמָה וַיָּמָת בְּתֵבֵץ לָמָּה נִגַּשְׁתֶּם אֶל הַחוֹמָה וְאָמַרְתָּ גַּם עַבְדְּךָ אוּרִיָּה הַחִתִּי מֵת.

ניתן לקרוא עוד על תֵּבֵץ באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.

ספר	פרק
שׁוֹפְטִים	ט	אֲבִימֶלֶךְ רוצח את 70 אֶחָיו בני גִּדְעוֹן ומשתלט על שְׁכֶם והאזור, ורק יוֹתָם הצעיר מצליח להתחבא וממשיל את משל יוֹתָם על גורלם הצפוי של אֲבִימֶלֶךְ ושל אנשי שְׁכֶם. כעבור 3 שנים, אֲבִימֶלֶךְ הורס את שְׁכֶם ומת בקרב על תֵּבֵץ כשאישה מפילה עליו מהגג שבר של אבן רחיים כבדה.
שְׁמוּאֵל-ב	י”א	דָוִד רואה מגג הארמון את בַּת שֶׁבַע רוחצת, וגורם למות בעלה אוּרִיָּה בקרבות נגד בני בְּנֵי עַמּוֹן. דָוִד מביא אותה לארמון והיא יולדת לו בן.