פרטי היוצר\ת
התבור והכפר דבוריה מהר דבורה. צילום של עמוס גל, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
הכפר דַּבּוּרִיַּה למרגלות הַר תָּבוֹר
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים
: הָרַבִּית
דָּבְרַת במקרא
ברשימת הערים בנחלת שבט יִשָּׂשכָר נזכרת "הָרַבִּית"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים י"ז, כ: יז
לְיִשָּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי לִבְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
... כ
וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן וָאָבֶץ.
ומקובל שמדובר ב"דָּבְרַת" הנזכרת כמה פסוקים קודם לכן ברשימת הערים שעד אליהם הגיע הגבול של נחלת שבט זְבוּלֻן[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים י-י"ב: י
וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד.
יא
וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת וּפָגַע אֶל הַנַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם.
יב
וְשָׁב מִשָּׂרִיד קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת וְעָלָה יָפִיעַ.
. דָּבְרַת נזכרת שוב ברשימת ערי הלווים שנמסרו ללויים בני גֵרְשׁוֹן מידי בני יִשָּׂשכָר[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים כ"ז-כ"ח: כז
וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם מֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת גלון [גּוֹלָן] בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם.
כח
וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת קִשְׁיוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוקים נ"ו-נ"ז: נו
לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם מִמִּשְׁפַּחַת חֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
נז
וּמִמַּטֵּה יִשָׂשכָר אֶת קֶדֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
.
זיהוי המקום
דָּבְרַת נזכרת גם בכתבים מאוחרים למקרא, כולל אצל יוסף בן מתיתיהו בשם "דַּבַּרִתָּה", ובאוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) "דבירא" מתוארת ככפר יהודי בתָּבוֹר.
דָּבְרַת מזוהה בד"כ עם הכפר דַּבּוּרִיַּה שלמרגלות הַר תָּבוֹר
דָּבְרַת מזוהה בד"כ עם הכפר דַּבּוּרִיַּה שלמרגלות הַר תָּבוֹר
[4]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 184.
[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 206
, וזאת בעיקר בשל שימור השם ומקומה המתאים בין הערים הנזכרות ברשימת ערי יִשָּׂשכָר. יש אבל המזהים את דָּבְרַת עם ח'רבת דַבוּרַה שבפאתי דַּבּוּרִיַּה (ראו במפה) על הדרך העתיקה לנצרת[6]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 620
. אתר זה מזוהה עם העיר הלנופוליס, שהיתה אולי בירת המחוז בתקופה הביזנטית[7]גיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, מיכאל אבי-יונה, מוסד ביאליק, 1962, עמוד 137
, ונמצאו במקום ממצאים מהתקופה הכנענית (ברונזה), מהתקופה ההלניסטית ומתקופות מאוחרות יותר (אך בינתיים ללא ממצאים מהתקופה הישראלית - כלומר הברזל).
פרקים המזכירים את דָּבְרַת
ציטוטים נבחרים