אָסָף – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Psalmpoet Asaf with his citer in the St Bavochurch Haarlem. By Henk Monster [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons

מקור השם

אסף ה' - ראו למשל או

אָסָף במקרא

לאָסָף מיוחסים 12 מִזְמוֹרִים בספר תְּהִלִּים - תְּהִלִּים פרק נ, ע"ג-פ"ג, מתוכם 11 ברצף הפותח את הספר ה-3 (למשל במזמור ע"ג). אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ היה מבין הַלְּוִיִּים הַמְּשׁוֹרְרִים צאצאי גֵרְשׁוֹם בֶּן לֵוִי שהתמנה ע"י דָוִד יחד עם הֵימָן, ידוּתוּן וְאֵיתָן על כְּלֵי הנגינה, תחילה בתהלוכה שהובילה את הארון ליְרוּשָׁלַיִם ואח"כ באופן קבוע לִפְנֵי האֲרוֹן שהושכן באֹהֶל מועד . לכל 4 המשוררים מיוחסים מזמורים בספר תְּהִלִּים - ראו בעמוד על ספר תְּהִלִּים.

בני אָסָף המשיכו לשרת במקדש גם אחרי דָוִד, כמו זְכַרְיָהוּ וּמַתַּנְיָהוּ הנזכרים מימי חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה. בימי שיבת ציון חזרו לארץ 128 או 148 מְשֹׁרְרִים בני אָסָף, התיישבו ביְרוּשָׁלַיִם והשתתפו בחגיגות חנוכת הבית השני. נְחֶמְיָה הפחה אף הזכיר את מסורת המשוררים במקדש של ימיו שהיתה נהוגה עוד מימי דָּוִד ושְׁלֹמֹה, כשאָסָף היה ראש המשוררים.

פרקים המזכירים את אָסָף

ספר	פרק
עֶזְרָא	ב	רשימת העולים לארץ: מנהיגיהם (בראשם זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ), רשימת בני הָעָם לפי בתי אב ומקומות ישובם המקוריים, הכוהנים, הלויים, סגל המקדש (מְשֹׁרְרִים, שֹּׁעֲרִים, נתינים ובני עבדי שְׁלֹמֹה), וחסרי היחוס - סה"כ כ-50,000 איש כולל העבדים. השבים נותנים תרומות לאוצר המקדש ומתיישבים בערי מוצאם.
נְחֶמְיָה	ז	החומה מוכנה ונְחֶמְיָה מְמַנֶּה שומרים על השערים הסגורים בלילה, ומשמרות אזרחים באזור החומה שמול בתיהם. הישוב בעיר עדין דליל ונְחֶמְיָה מוצא את רשימת "בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה" מימי הצהרת כּוֹרֶשׁ.
נְחֶמְיָה	י”ב	רשימת בתי אבות הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם (כולל המשוררים והשומרים) מימי העולים עם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ הכֹּהֲן הגדול בעקבות הצהרת כּוֹרֶשׁ ועד לימי עֶזְרָא ונְחֶמְיָה. מתואר גם טקס חנוכת החומות (בהנחית נְחֶמְיָה) הכולל שתי תהלוכות הצועדות על החומות מדרום ועד אזור המקדש, שם חוגגים עם שירת המשוררים ובלווי כלי נגינה. מוסדרות התרומות לכֹּהֲנִים וְללְוִיִּם ולשאר משרתי המקדש.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	ו	המשך רשימות בני לֵוִי מהפרק הקודם, כולל משפחת שְׁמוּאֵל שלפי פרק זה באה משבט לֵוִי. הרשימות כוללות את שושלות המשוררים שדָוִד מינה על הנגינה והשירה במִשְׁכַּן, כולל את שושלות המשוררים הֵימָן, אָסָף, ואֵיתָן. הפרק כולל גם את רשימת ערי הלְוִיִּם אשר עלו להם בגורל מתוך נחלות שאר השבטים.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	ט	רשימות תושבי יְרוּשָׁלַיִם מבני יהוּדָה ובִּנְיָמִן, הַכֹּהֲנִים, והַשֹּׁעֲרִים הַלְוִיִּם. הַשֹּׁעֲרִים הופקדו עוד בדור המִּדְבָּר על שמירת הכניסות למִּשְׁכָּן, וצאצאיהם המשיכו בתפקידם במקדש. הם שמרו במשמרות, וישנו סביב המקדש כדי לפתוח אותו כל בוקר. הם הופקדו על כלי הַקֹּדֶשׁ, על החומרים להכנת הבשמים לפולחן, ועל הכנת מנחת התמיד. הַמְשֹׁרְרִים היו פטורים ממלאכות אלה כי עסקו כל הזמן בשירה. הפרק חוזר שוב על רשימת בית שָׁאוּל מהפרק הקודם.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	ט”ז	אֲרוֹן הבְּרִית מובא לאוהל ביְרוּשָׁלַיִם. דָוִד מחלק מזון לקהל וקורא למשוררים לשיר מזמור, הכולל קריאה להלל ולהודות לה' על הנסים שעשה לעמו הנבחר ועל הבְּרִית שכרת עם האבות לתת לעַם את הארץ כנחלה. המזמור ממשיך בקריאה לגויים להצטרף לעבודת ה', ותיאור הטבע השמח לבוא ה'. דָוִד מְמַנֶּה משוררים לשיר דרך קבע לפני האֲרוֹן, וגם מפקיד כוהנים ומשוררים על המִשְׁכַּן שנותר בבָּמָה שבגִבְעוֹן ^[*]הפרק מקביל חלקית למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק ו, וכולל גרסאות וציטוטים של מזמורים תְּהִלִּים פרק ק"ה, תְּהִלִּים פרק ק"ו ו-תְּהִלִּים פרק צ"ו. .
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	כ”ה	דָוִד קובע את 24 המִשְׁמָרוֹת של הַלְוִיִּם המשוררים (שישרתו במקדש במחזוריות, שבוע אַחַר שבוע, בדומה למִשְׁמָרוֹת הכוהנים שנמסרו בפרק הקודם), מבתי האב של אָסָף, הֵימָן, וידוּתוּן. בכל מִשְׁמֶרֶת היו 12 משוררים, וסדר העבודה של המִשְׁמָרוֹת נקבע בגורל.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב	כ	מוֹאָב, עַמּוֹן, ואֱדוֹם פולשות לארץ ויְהוֹשָׁפָט מתפלל לעזרת ה' אל מול העַם. יַחֲזִיאֵל מתנבא שאַל להם לפחוד, כי המלחמה תהיה של ה' ולא שלהם. העַם צועד אל האויבים ובינתיים ה' משמיד אותם (הם הורגים אלה את אלה). יְהוֹשָׁפָט בונה אוניות בעֶצְיוֹן גָּבֶר יחד עם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ה"רשע", והן נשברות ^[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-א פרק כ"ב .
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב	כ”ט	חִזְקִיָּהוּ עולה למלוכה בגיל 25, ומולך 29 שנים. הוא הולך בדרכי ה', וכבר בחודש הראשון למלכותו הוא פותח את דלתות המקדש שסגר אביו אָחָז. הוא קורא לכֹּהֲנִים וְללְוִיִּם להתקדש, ולטהר את המקדש. הם משליכים את הטומאה שבו לנחל קִדְרוֹן, וכעבור 16 יום מסתיים הטיהור, וחִזְקִיָּהוּ מקיים חג שבו מקריבים קורבנות רבים, לשמע שירת הלְוִיִּם המשוררים.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב	ל”ה	בשנת 18 למלכותו, מזמין יֹאשִׁיָּהוּ את כל העַם (כולל משבטי יִשְׂרָאֵל) לחגוג את הַפֶּסַח ביְרוּשָׁלַיִם, עם זבחים רבים. פַרְעֹה נְכוֹ עולה לאזור הפְּרָת, ויֹאשִׁיָּהוּ יוצא לתקוף אותו (למרות שפַרְעֹה טוען שנשלח בידי ה') ונפגע אנושות במְגִדּוֹ. הוא מובא ליְרוּשָׁלַיִם ושם הוא מת ונקבר עם אבותיו, ובני העַם, כולל הנביא יִרְמְיָהוּ, מקוננים עליו ^[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-ב פרק כ"ג .

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
תְּהִלִּים-נ	א	מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱ‍לֹהִים יְהוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ.
תְּהִלִּים-ע"ג	א	מִזְמוֹר לְאָסָף אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב.
תְּהִלִּים-ע"ח	א-ג	מַשְׂכִּיל לְאָסָף הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אָזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי. אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם. אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ.