עיר
צְדָדָה
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים : צדד
צְדָדָה במקרא
בתיאור גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ המובטחת בבַּמִּדְבָּר פרק ל"ד, מצוין שהגבול הצפוני יוצא מהים "הַגָּדֹל" (התיכון) אל הֹר הָהָר (פסגה לא מזוהה בלבנון). משם הגבול ממשיך ללְבוֹא חֲמָת ולצְדָדָה, ועד זִפְרֹנָה וחֲצַר עֵינָן
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ד פסוקים ז-ט: ז וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר. ח מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה. ט וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן.
. צְדָדָה נזכרת גם בתיאור של הגבול הצפוני של הארץ שמוסר ה' לנביא יְחֶזְקֵאל, שוב אחרי לְבוֹא חֲמָת
[^]יְחֶזְקֵאל פרק מ"ז פסוקים ט"ו-י"ז: טו וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ לִפְאַת צָפוֹנָה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן לְבוֹא צְדָדָה. טז חֲמָת בֵּרוֹתָה סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת חָצֵר הַתִּיכוֹן אֲשֶׁר אֶל גְּבוּל חַוְרָן. יז וְהָיָה גְבוּל מִן הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת וְאֵת פְּאַת צָפוֹן.
.
זיהוי המקום
לְבוֹא חֲמָת מזוהה כיום בד"כ עם הכפר הלבנוני לבווה (ראו במפה), ועל פי סדר תיאור האתרים בגבול הצפוני של הארץ מסתבר שיש למצוא את צְדָדָה באזור שממזרח לשם. ההשערה המקובלת היא שהכפר הלבנוני צַדַד הנמצא כ-53 ק"מ ממזרח ללבווה משמר כנראה את שמה של צְדָדָה
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 673
. הישוב יושב על גבול\צד המדבר (ומכאן אולי שמו
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 90
). בהתאם לכך ניתן לזהות את שתי הנקודות הבאות הנזכרות בתיאור הגבול הצפוני באזור שממזרח לצַדַד, ואת זִפְרֹנָה ניתן אולי לזהות עם חַוַארִין ואת חֲצַר עֵינָן עם נוה המדבר שליד העיר קִרְיָתֵין של היום בלבנון (ראו במפה
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 56
).
פרקים המזכירים את צְדָדָה
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על צְדָדָה באתר של ויקיפדיה.