פרטי היוצר\ת
עינות צוקים (עין פשחה) שעל גדות ים המלח, Yehudit Garinkol Pikiwiki Israel [CC-BY-2.5]
עינות צוקים (עין פשחה) שעל גדות ים המלח
פרטי היוצר\ת
Sinai. Ain Gedeirat, Kadesh Barnea. Num. 20:1, G. Eric and Edith Matson Photograph Collection, Library of Congress, digital ID matpc.23028 in https://www.loc.gov/rr/print, by Matson Collection [Public domain or no known copyright restrictions], via Wikimedia Commons
קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ
|
|
סיכום
יְחֶזְקֵאל רואה נחל יוצא ממפתן המקדש לכוון מזרח. האיש מודד מרחקים של 1000 אַמָּה לאורך הנחל, והנחל חותר עמוק יותר ויותר (לעומק כפות הרגלים, הבִּרְכָּיִם, המָתְנָיִם, ולבסוף המים כבר בלתי עבירים. למים יש סגולות מַרְפֵּא, וצמחייה רבה ומופלאה גדלה על גדותיו (עלי העצים מרפאים ואינם נובלים, והעצים נותנים פרי כל השנה). הדגה רבה ביותר, גם בים המלח. ה' מתאר את גבולות הארץ המובטחת ל12 השבטים - מצפון לבנון, במזרח דרך הירדן וים המלח, בדרום דרך קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לים, והים במערב. גם הגֵּרִים החיים בין בני ישראל יזכו לנחלות.
תקציר
| האיש מנחה את יְחֶזְקֵאל בחזרה לפתח בית המקדש והוא רואה מים זורמים מתחת למפתן הבית לכוון מזרח ועוברים את המזבח מדרום לו. האיש ויחזקאל יוצאים מהשער הצפוני החיצוני וסובבים אל השער המזרחי החיצוני (הנעול כאמור, מאז שה' נכנס בו) ורואים את המים זורמים בצידו הימני. האיש מודד 1000 אַמָּה במורד הנחל והם עוברים במים נמוכים (כגובה כפות רגלים?). הוא מודד עוד 1000 אַמָּה והפעם הם עוברים בגובה הבִּרְכָּיִם, עוד 1000 אַמָּה והמים בגובה המָתְנָיִם, ועוד 1000 אַמָּה והמים כבר בלתי עבירים מלבד בשחייה. |
| א וַיְשִׁבֵנִי אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ. ב וַיּוֹצִאֵנִי דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ אֶל שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים וְהִנֵּה מַיִם מְפַכִּים מִן הַכָּתֵף הַיְמָנִית. ג בְּצֵאת הָאִישׁ קָדִים וְקָו בְּיָדוֹ וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם. ד וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם. ה וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ נַחַל אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵר. |
| האיש מושיב את הנביא על שפת הנחל וגדות הנחל עשירות מאוד בצמחייה. האיש מסביר שהמים יורדים לכוון ים המלח והם בעלי סגולות מַרְפֵּא. כל חי הנמצא בהם מבריא. הדגים רַבִּים שם ודייגי עֵין גֶּדִי ועֵין עֶגְלַיִם (בגדה הדרום מזרחית של ים המלח) מעלים דגים רַבִּים ברשת. אבל כשמוציאים את המים למקומות מקווה הם מפסיקים לרפא וחוזרים להיות מלוחים. עלי העצים על גדות הנחל אינם נובלים וגם הם בעלי סגולות מַרְפֵּא, והעצים נותנים פרי כל השנה. |
| ו וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי שְׂפַת הַנָּחַל. ז בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד מִזֶּה וּמִזֶּה. ח וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה וְיָרְדוּ עַל הָעֲרָבָה וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים ונרפאו [וְנִרְפּוּ] הַמָּיִם. ט וְהָיָה כָל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִשְׁרֹץ אֶל כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל. י וְהָיָה יעמדו [עָמְדוּ] עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד. יא בצאתו [בִּצֹּאתָיו] וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ. יב וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים והיו [וְהָיָה] פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. |
| ה' מתאר את גבולות הארץ המובטחת שתינתן ל12 השבטים לנחלה. הגבול הצפוני יוצא מהים באזור צפון לבנון, ליד צְדָדָה, לְבוֹא חֲמָת, ובֵּרוֹתָה, ותחום מחוז העיר חֲמָת עובר מצפון לגבול (ראו ציוני מקום במפה שכאן). |
| יג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים. יד וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם בְּנַחֲלָה. טו וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ לִפְאַת צָפוֹנָה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן לְבוֹא צְדָדָה. טז חֲמָת בֵּרוֹתָה סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת חָצֵר הַתִּיכוֹן אֲשֶׁר אֶל גְּבוּל חַוְרָן. יז וְהָיָה גְבוּל מִן הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת וְאֵת פְּאַת צָפוֹן. |
| הגבול במזרח עובר באזור דַּמֶּשֶׂק והחורן, הגלעד, הירדן, וים המלח. הגבול בדרום עובר בתָּמָר (דרום ים המלח) אל קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ ואל הים (דרך נחל מִצְרַיִם). הגבול המערבי הוא הים התיכון. |
| יח וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל עַל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי תָּמֹדּוּ וְאֵת פְּאַת קָדִימָה. יט וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֵת פְּאַת תֵּימָנָה נֶגְבָּה. כ וּפְאַת יָם הַיָּם הַגָּדוֹל מִגְּבוּל עַד נֹכַח לְבוֹא חֲמָת זֹאת פְּאַת יָם. |
| כאשר יחלקו נחלות לבני העם, יחלקו נחלות גם לגרים החיים עם בני ישראל ושיָלְדוּ בנים ביניהם. הגרים יקבלו את נחלותיהם בתוך נחלות השבטים שבהם הם חיים. |
| כא וְחִלַּקְתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. כב וְהָיָה תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. כג וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וַיְשִׁבֵנִי אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ. |
| י"ב | כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה.. |
| כ"ב | וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. |