עַלַמַּפָּה

רוּמָה היתה עיר מוצאה של זְבוּדָּה בַת פְּדָיָה אִמּוֹ של יְהוֹיָקִים מלך יְהוּדָה (ואשתו של יֹאשִׁיָּהוּ אבי יְהוֹיָקִים).

את רוּמָה מזהים בד"כ עם ח'רבת א-רוּמָה בבקעת בית-נְטוֹפָה שבגליל, אשר משמרת כמשוער את שמה של העיר המקראית. החורבה שוכנת בפאתי הכפר הבדואי רומת אל-הייב שנקרא על שם החורבה. בגבעה של החורבה עצמה נחצבו כמה בורות מים ומחילות מסתור ארוכות. ייתכן שגם מוצאה של מְשֻׁלֶּמֶת בַּת חָרוּץ, אִמּוֹ של אָמוֹן אבי יֹאשִׁיָּהוּ, היה מהגליל, אם מקבלים את הזיהוי של עירה יָטְבָה עם יודפת שבגליל. מקורות צלבנים מספרים שעולי הרגל מעַכּוֹ לעבר הירדן עברו בכפר "Roma", ומידע זה מחזק את הזיהוי עם ח'רבת א-רוּמָה שאמנם שוכנת על דרך זו.

העיר "אַרוּמָה" נזכרת ברשימת ערים בגליל שנכבשו ע"י תגלת פלאסר ה-3 מלך אַשּׁוּר (במסעו משנת 732 לפנה"ס), אך יש המחפשים את אַרוּמָה זו בגליל העליון (יחד עם שאר כיבושי תגלת פלאסר הנזכרים יחד איתה) ולא בבקעת בית נְטוֹפָה. יוספוס מזכיר את שני האחים נטירא ופיליפוס אנשי כפר רוּמָה שבגליל שעשו מעשי גבורה בקרבות על יודפת בימי המרד ברומאים, ועל שמם נקרא הר-אחים לא הרחק ממזרח ליודפת, וצופה מצפון על בקעת בית-נְטוֹפָה. רומה נזכרת עוד בכמה מקורות תלמודים מהם משתמע גם כן ששכנה בגליל התחתון.