עַכּוֹ – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Akko. By Geagea, [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons

תל עכו

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

עכו הנוף מהכניסה הדרומית לעיר העתיקה. צילום של ערן רזניק, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons

החוף מדרום לעיר העתיקה, וכק"מ מצפון לשפך נחל הנעמן שבו שכן הנמל הקדום של העיר

רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי

עַכּוֹ במקרא

ברשימת ערי שבט אָשֵׁר נזכרות מספר ערים בסביבת עַכּוֹ (כמו אַכְשָׁף שבעמק עַכּוֹ, או אַכְזִיב שעל החוף מצפון לעַכּוֹ, ועוד ערים נוספות), אך עַכּוֹ עצמה לא נזכרת. יש המשערים אבל ש"עֻמָה" הנזכרת שם בין אַכְזִיב לבין אֲפֵק היא בעצם עַכּוֹ, כפי שמתורגם באחת הגרסאות של תרגום ה-70.

בכל אופן, ב נמסר שבְנֵי אָשֵׁר לא הצליחו לרשת את עַכּוֹ מתושביה הקודמים (זהו למעשה האזכור היחידי המפורש של עַכּוֹ במקרא, ומשמתע ממנו שעַכּוֹ אמנם השתייכה לכאורה לתחום נחלת אָשֵׁר). מאוחר יותר מסר המלך שְׁלֹמֹה את אזור עַכּוֹ לחִירָם מֶלֶךְ צֹר, בתמורה לעזרתו בבנית המקדש והארמון ביְרוּשָׁלַיִם (וכך מסתבר שעַכּוֹ נכללה בכל זאת בסופו של דבר בתחום ממלכת ישראל, עד שעברה לשלטון הפניקי).

זיהוי המקום

בתקופת המקרא שכנה עַכּוֹ על תל-עַכּוֹ (תל-אל-פוחאר\החרסים - ראו במפה). גובה התל כ-40 ושטחו כ-200 שונם והוא שוכן כ-1.5 ק"מ מהעיר העתיקה הידועה כיום ואשר אליה נדדה העיר סופית רק בתקופה ההלניסטית. הנמל הקדום של העיר היה בשפך נחל הנעמן אשר זורם מדרום לתל, אשר היה לאחד הנמלים הראשיים של הארץ בימי המקרא (יחד עם הנמלים של דּוֹר, יָפוֹ ושל אַשְׁקְלוֹן), והתקיים בו סחר בין השאר עם קפריסין ועם ערי הים האגאי. עַכּוֹ שכנה על סעיף מערבי של דרך הים - דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה, וגם בקצה של דרך עתיקה שהובילה מעמק יזרעאל לים התיכון. מלבד המסחר הימי, תושבי עַכּוֹ עסקו גם בתעשיית הזכוכית מחולות הים, ומיצור צבע הארגמן מחלזונות הארגמונים שעל החוף .

תל-עַכּוֹ נושב כבר בתקופת הברונזה הקדומה, ונושב מחדש בתקופה הכנענית (ברונזה תיכונה ומאוחרת) אז העיר כבר היתה מבוצרת במצודה בת שתי קומות, בסוללה היקפית ובחומה שממנה נמצאו שרידי השער בצד הצפון-מערבי. עַכּוֹ נזכרת במספר כתבים מצרים עתיקים החל מתקופה זו, כולל בכתבי המארות, במכתבי אל-עַמַארְנָה שם נזכרים שמות מוֹשְׁלֶיהָ שֻׂרַתֻ ובנו שֻׂתַתְנַ, ובכתובות מאוגרית. בפפירוס אנאסטאזי נזכרת עַכּוֹ בתיאור הדרך העוברת בין "מעבר צלעים\סלעים" (כנראה ראש הנקרה) ואַכְשָׁף.

על דרך הים עברו מלכים וכובשים רבים לאורך הדורות, שחנו או כבשו את עַכּוֹ. כך עבר בה פרעה תחותימס ה-3 (1436-1468 לפנה"ס), פרעה סתי ה-1 (1300 לפנה"ס), ובנו פרעה רעמסס ה-2 (1224-1290 לפנה"ס). בתקופה הישראלית (ברזל) שכנו בעַכּוֹ קבוצות של גויי הים מבני ה"שרדנה", ובימי ממלכת ישראל העיר היתה כאמור תחת שלטון פניקי.

עַכּוֹ נכבשה בידי מלכי אַשּׁוּר שכבשו את ערי החוף הפניקי במסעותיהם באזור - כך עשו סנחריב (שהחריב את העיר ב-701 לפנה"ס) ואשורבניפל (633-669). כנבוזי מלך פָּרַס חנה בעַכּוֹ בדרכו לכבוש את מצרים (525 לפנה"ס), אך מאוחר יותר כבשה שוב מצרים בחזרה את האזור בימי פרעה אכוריס (386-393), אשר כתובת שלו שרדה על בסיס מזבח מאבן גרניט אפורה שנמצא בעַכּוֹ (ראו תמונה). בתקופה הפרסית התפשטה העיר מערבה למרגלות התל, ובתקופה ההלניסטית שאחריה העיר נדדה כאמור סופית לאתר הנוכחי של עַכּוֹ העתיקה.

העיר החדשה המשיכה למשוך עוד כובשים מפורסמים רבים, כולל צלאח א-דין שכבש את העיר מידי הצלבנים (1187), ריצ'רד לב הארי מלך אנגליה שכבש אותה בחזרה במסע הצלב ה-3 (1191), ונפוליאון שנכשל בכיבושה מידי אחמד אל-ג'זאר (1799). עַכּוֹ היתה למעשה העיר החשובה בארץ בימי ממלכת הצלבנים אחרי 1191 וגם בימי אל-ג'זאר.

פרקים המזכירים את עַכּוֹ

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
יְהוֹשֻׁעַ-י"ט	כ"ד-ל	וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. ... וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה. וְעֻמָה וַאֲפֵק וּרְחֹב עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן.
שׁוֹפְטִים-א	ל"א	אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב.

ניתן לקרוא עוד על עַכּוֹ באתרים של ויקיפדיה ורשות העתיקות.

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Foot fragment of a grey granite offering-stand of the 29th-dynasty Pharaoh Achoris (393-380 BCE). Akko, Israel. By שועל, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons

בסיס מזבח עם שמו של פרעה אכוריס (380-393 לפנה"ס) שנמצא בעכו

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Murex shells from the Iron Age II period. Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons

קונכיות של חלזונות ארגמון מתקופת הברזל II (מאות 7-10 לפנה"ס), עם שאריות צבע קדום על כלי החרס המוצגים מימין (במוזיאון הימי הלאומי בחיפה).

ספר	פרק
יְהוֹשֻׁעַ	י”ט	נחלות שִׁמְעוֹן, זְבֻלוּן, יִשָּׂשכָר, אָשֵׁר, נַפְתָּלִי, ודָּן. יהוֹשֻׁעַ בונה את תִּמְנַת-סֶרַח בהר אֶפְרָיִם ויושב בה.
שׁוֹפְטִים	א	אחרי מות יְהוֹשֻׁעַ השבטים ממשיכים לנסות לכבוש את הַכְּנַעֲנִים שנותרו בנחלתם ובחלק מהמקרים הם אינם מצליחים בכך, והַכְּנַעֲנִים ממשיכים לשבת בתוך נחלות השבטים אך מעלים להם מס. עָתְנִיאֵל כובש את דְּבִר ונושא את עַכְסָה בת אחיו הגדול - כָּלֵב.