תל רקת צופה על הכנרת כ-2 ק"מ מצפון לטבריה
תצפית בראש תל רקת
|
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
רַקַּת במקרא
רַקַּת היתה עיר "מִבְצָר" בנחלת שבט נַפְתָּלִי, והיא נזכרת בין ערי המִבְצָר חַמַּת וכִנָּרֶת (שגם הן משוערות כיושבות על החוף המערבי של הכנרת)
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים ל"ב, ל"ה: לב
לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם.
... לה
וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת.
.
זיהוי המקום
שאלת הזיהוי של רַקַּת ופרשנות שמה העסיקה את חכמי התלמוד, כיוון שבהיותה עיר "מִבְצָר" מוקפת חומה, חלות עליה הלכות מיוחדות לערים שכאלה. התלמוד בכל אופן מזהה בד"כ את רַקַּת עם טבריה, ואחת הפרשנויות לשמה הוא "שאפילו ריקנין שבה מלאין מצות כרימון".
כיום מקובל הזיהוי של רַקַּת עם ח'רבת אל-קֻנֵיטְרָה\תל-אִקְלַטִיֶה
כיום מקובל הזיהוי של רַקַּת עם ח'רבת אל-קֻנֵיטְרָה\תל-אִקְלַטִיֶה
[2]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 187.
. אתר זה נמצא סמוך לחוף הכנרת כ-2 ק"מ מצפון לטבריה, במקום השולט, כראוי ל"מִבְצָר", על הדרך שעברה למטה על חוף האגם (ראו במפה). לרגלי התל, על שפת הכנרת, נובעים ארבעה מעיינות (עינות-רַקַּת\אל-אלפליה) ששימשו להשקיה גם בימי קדם. בתל עצמו נמצאו עדויות לישוב בתקופה הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל), בעיקר בצורת חרסים ושרידי מבנים.
פרקים המזכירים את רַקַּת
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על רַקַּת באתר של עמוד ענן.
טיולים באזור:
רקת- התל והמעיינות. באתר איגוד ערים כנרת.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.