עיר
כִנָּרֶת
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tell el-Oreme (Kinneret) vom Westen. By Drahnier (Diskussion), Copyrighted free use, via Wikimedia Commons
תל כִּנְרׂות - מבט מכוון מערב
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Kinarot, Israel. By Bukvoed, [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons
החפירות בתל כִּנְרׂות על רקע אגם הכנרת
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כִנָּרֶת במקרא
כִנָּרֶת היתה עיר "מִבְצָר" בנחלת שבט נַפְתָּלִי, והיא נזכרת יחד ערי המִבְצָר חַמַּת ורַקַּת (שגם הן משוערות כיושבות על החוף המערבי של הכנרת)
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים ל"ב, ל"ה: לב לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם. ... לה וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת.
. על שם העיר נקרא "יָם כִּנֶּרֶת"
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ד פסוק י"א: יא וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.
וחבל הארץ של העיר על שפת האגם נקרא "כִּנְרוֹת" או "נֶגֶב כִּנֲרוֹת"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוק ב: ב וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם.
.
זיהוי המקום
כִּנְרׂות מזוהה בד"כ עם ח'ירבת-אֶל-עֻרֵימֶה\תל-כִּנְרוֹת שבצפון מערב הכנרת (ראו מפה). בסמוך לתל נובעים מעיין כינר\א-תינה (בדרום) ומעיינות עין-שבע\טבח'ה (בצפון). התל שוכן ליד שלוחה של דרך הים
[*]דרך חשובה של ימי קדם שחיברה את מצרים עם סוריה
שהגיעה מעמק יזרעאל לכנרת
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 40
, ועל הדרך הראשית צפונה לחָצוֹר
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 21
.

מיקומה על הדרך משך אליה כובשים לאורך הדורות, כולל פרעה תחותמיס ה-3 המזכיר אותה (בשם "כננרת") בין הערים שעבר בהן במסע הכיבוש שלו בארץ
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 205
, וכנראה גם בנו אמנחתפ ה-2 אשר מצבת ניצחון מצרית שנמצאה באתר מיוחסת כמשוער אליו
[4]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 137
. המקרא מזכיר כובשים נוספים של המקום, כולל בֶּן הֲדַד ה-1 מלך אֲרָם דַמָּשֶׂק שכבש את ה"כִּנְרוֹת" בנַפְתָּלִי
[^]מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק כ: כ וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי.
, ותִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 מלך אַשּׁוּר כבש את האזור יחד עם "כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה"
[^]מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק כ"ט: כט בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.
.

הממצאים שנמצאו בתל מעידים על ישוב כבר בתקופה הכנענית (ברונזה) הקדומה, וישוב חדש שהוקם מעליו בתקופה הישראלית (ברזל). בתקופה זו הישוב שבתל היה לעיר חשובה, מוקפת בחומה חזקה (בעובי כ-11 מטר), ומתוכננת היטב, ונמצאו בה כמה שרידי מבנים מהתקופה, ובהם בית מגורים גדול ומורכב במיוחד. לקראת סוף ימי ממלכת יִשְׂרָאֵל הישוב בתל הלך והצטמצם ולבסוף חרב לגמרי, כנראה בימי הכיבוש האשורי של תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3
[7]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 205
.
פרקים המזכירים את כִנָּרֶת
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על כִנָּרֶת באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.