תֵימָן – עלמפה

רמת זיהוי : 4 - אין זיהוי מבוסס

תֵימָן במקרא

תֵּימָן נזכר כבנו של אֱלִיפָז בן עֵשָׂו "אֲבִי אֱדוֹם". "אֶרֶץ הַתֵּימָנִי" הנזכרת אח"כ היתה אזור באֱדוֹם, ונזכר שחֻשָׁם הַתֵּימָנִי שבא ממנה היה אחד ממלכי אֱדוֹם. תֵּימָן היתה ידועה בחוכמת תושביה, וגם אֱלִיפַז, אחד משְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב שבא לנחמו בנאומי חכמה היה תֵּימָנִי.

תֵּימָן היתה עיר חשובה באֱדוֹם. היא נזכרת כמה פעמים בנבואות זעם על אֱדוֹם כמייצגת את אֱדוֹם, ובהקבלה למקומות אֱדוֹמים חשובים אחרים כמו "הַר עֵשָׂו"\הר שֵׂעִיר או "בָּצְרָה" בירת אֱדוֹם. "תֵּימָן" משמעו דרום, והעיר תֵּימָן האֱדוֹמית נזכרת גם בהקבלה למקומות דרומיים כמו דְדָן או הַר פָּארָן.

זיהוי המקום

ברור מהכתוב במקרא שתֵימָן היתה עיר חשובה באֱדוֹם, אך האתר של העיר אינו ידוע, ולכל ההצעות שניתנו לאתרים ספציפים אין בסיס מוצק. האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) מזכיר שתֵימָן שכנה בגבליטיקי (אזור ההר הַפּוֹרֶה של פטרה) כ-15 מילים מפֶּטְרָה ושהיה בה משמר רומאי, אך לא צוין הַכִּוּוּן מפֶּטְרָה, ובתרגום של הירונימוס לספר מופיע מרחק של 5 מילים. במפה מצוין המקום של עין-מוסא בואדי-מוסא, כ-5 ק"מ (שהם כ-3.5 מיל ביזנטי) ממזרח לפטרה בקו אווירי.

פרקים המזכירים את תֵימָן

ספר	פרק
בְּרֵאשִׁית	ל”ו	צאצאי עֵשָׂו שהיה לאֲבִי העַם הָאֱדוֹמִי, האַלּוּפִים (ראשי האֲלָפִים, כלומר השבטים או המחוזות) של אֱדוֹם וּמְלָכֶיהָ, ואַלּוּפֵי הַחֹרִים שגם הם ישבו באֱדוֹם בעבר.
יִרְמְיָהוּ	מ”ט	נבואות חורבן שנמסרו בתקופות שונות, על בני עַמּוֹן שירשו שלא בצדק את נחלת שבט גָּד, על אֱדוֹם הבזוייה, על דַמֶּשֶׂק ושאר ערי אֲרָם, על שבטי המדבר הערביים (קֵדָר ובני קֶדֶם) שנְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בָּבֶל, שליח ה', יַכֶּה, ועל עֵילָם. אבל נוספת נחמה לנבואות על בני עַמּוֹן, ועֵילָם, שבאחרית הימים ישובו לאדמתם.
יְחֶזְקֵאל	כ”ה	נבואת חורבן לבְּנֵי עַמּוֹן, למוֹאָב, לאֱדוֹם, ולפְּלִשְׁתִּים, האשמים, כל אחד בדרכו בשמחה לאיד על מפלת יְהוּדָה, או אפילו השתתפות במפלתה מתוך נקמה. לכן ה' ינקום בהם ויחריב גם אותם.
עָמוֹס	א	עָמוֹס בעל מקנה צאן מתְּקוֹעַ שביְהוּדָה מנבא ליִשְׂרָאֵל. הוא מנבא גם לגויים - ארם דַמֶּשֶׂק, עַזָּה, צֹר, אֱדוֹם ובני עַמּוֹן שבשל פשעיהם (בעיקר נגד יִשְׂרָאֵל) הם יוכו ע"י ה' - ישרפו החומות, הארמונות ויוכו ויוגלו תושבי הערים ושליטיהם.
עוֹבַדְיָה	א	הנביא עוֹבַדְיָה זועם בשם ה' על פשעי אֱדוֹם שעמדה מנגד ואף השתתפה בחורבן יְרוּשָׁלַ‍ִם ובגלות יְהוּדָה (למרות שיַעֲקֹב ועֵשָׂו אבותיהם היו אחים). לכן ה' יעניש את אֱדוֹם כגמולה כמו שנענשים כל כובשי יְרוּשָׁלַ‍ִם, והגולים ישובו לאדמתם.
חֲבַקּוּק	ג	מזמור קינה (שִׁגְיֹנוֹת): ה' יוצא למלחמה והשמיים והארץ מתמלאים בתהילתו. בידיו קרנים מאירות, ולצידו מלאכים מביאי מגיפה. הרים יתפוצצו וגבעות קדומות יתקופפו, ויפחדו ערים. גם השמש והירח יעמדו בגובה. הוא יצעד בכעס על הארץ וירמוס גויים, כשיצא להושיע את עמו ואת משיחו. הנביא ששמע על התקפת האויב מתרגש בגלל המכות דמויות הבצורת הבאות על הארץ. סיום הספר: הנביא שמח בה' מושיעו, הנותן בו כוח וזריזות כמו של אַיָּלוֹת כדי לרוץ גבוה (לבָּמוֹת).
אִיּוֹב	ב	ה' גוער בשָּׂטָן שלחינם הוא פגע באִיּוֹב, אבל הַשָּׂטָן טוען שאִיּוֹב נשאר צדיק כיוון שהוא דואג לעורו ולחייו. ה' מרשה לו לפגוע באִיּוֹב, והַשָּׂטָן מכה אותו במחלת עור (בִּשְׁחִין) בכל גופו. אשת אִיּוֹב מנסה לשכנעו לחדול מצדיקותו, לקלל את ה' ולמות, אבל אִיּוֹב גוער בה. שלושה רֵעִים של אִיּוֹב (אֱלִיפַז, בִלְדַּד, וצוֹפַר) באים לנחמו ויושבים איתו 7 ימים בלי לדבר.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	א	רֵאשִׁית דִּבְרֵי יְמֵי הָאֱנוֹשׁוּת, מאָדָם ועד נֹחַ. צאצאי בְּנֵי נֹחַ - שֵׁם, חָם, ויֶפֶת, והעמים שבאו מהם. שושלתו של שֵׁם עד אַבְרָהָם ובניו - יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל. צאצאי יִשְׁמָעֵאל, וצאצאי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם. עֵשָׂו, בן יִצְחָק, וצאצאיו. בְנֵי שֵׂעִיר, מלכי, ואַלּוּפֵי אֱדוֹם.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
בְּרֵאשִׁית-ל"ו	י"א	וַיִּהְיוּ בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן אוֹמָר צְפוֹ וְגַעְתָּם וּקְנַז.
בְּרֵאשִׁית-ל"ו	ל"ד	וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי.
יְחֶזְקֵאל-כ"ה	י"ג	לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְנָטִתִי יָדִי עַל אֱדוֹם וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה וּנְתַתִּיהָ חָרְבָּה מִתֵּימָן וּדְדָנֶה בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ.
עָמוֹס-א	י"ב	וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּתֵימָן וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בָּצְרָה.
עוֹבַדְיָה-א	ט	וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל.
חֲבַקּוּק-ג	ג	אֱלוֹהַ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ.
אִיּוֹב-ב	י"א	וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא לָנוּד לוֹ וּלְנַחֲמוֹ.

ניתן לקרוא עוד על תֵימָן באתר של ויקיפדיה.