טבלת השמות המקראיים
זכר
בָּרוּךְ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה כותב את נבואות יִרְמְיָהוּ, Gustave Doré [Public domain], via Wikimedia Commons
בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה כותב את נבואות יִרְמְיָהוּ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

בולה של ברכיהו בן נריה הסופר, עם טביעת אצבע בפינה הימנית-עליונה, By Berachyahu ben Neriah (http://articles.aish.com/Bulla.jpg) [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
מקור השם
איחול שהילד יהיה בָּרוּךְ
בָּרוּךְ במקרא
בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הַסֹּפֵר (יודע קרוא וכתוב) היה מזכירו של הנביא יִרְמְיָהוּ, ייצג אותו מול העם ומנהיגיו וליווה אותו בכל תלאותיו.

לראשונה בָּרוּךְ נזכר כשיִרְמְיָהוּ, בהיותו עצור ב"חֲצַר הַמַּטָּרָה", מבקש ממנו לגנוז את תעודת הקנייה של אדמה שקנה בעֲנָתוֹת בכד חרס לשנים ארוכות. יִרְמְיָהוּ ביצע את הרכישה הסמלית הזאת בימי שיא המצור הבבלי על ירושלים, כדי להראות שעוד יבואו ימים בהם יקנו בתים ואדמות בארץ.

בשנה 4 למלך יהוֹיָקִים, ה' מצווה על יִרְמְיָהוּ לכתוב בספר את כל הנבואות שניבא ליִשְׂרָאֵל, ליְהוּדָה, ולגויים, לאורך השנים (מימי ראשית נבואתו בימי המלך יֹאשִׁיָּהוּ). אולי עכשיו ישמע העם את הדברים ויחזור בתשובה. יִרְמְיָהוּ קורא אליו את בָּרוּךְ כדי שיכתוב על ספר את כל הנבואות שיִרְמְיָהוּ מקריא לו. יִרְמְיָהוּ לא יכול לבוא בעצמו למקדש (בשל מגבלות תנועה שהוטלו עליו מהשלטון?) ולכן הוא מבקש מבָּרוּךְ שיקרא את הספר לפני העם בהזדמנות הבאה שבה יתקהל העם במקדש ביום צום. בחודש כִּסְלֵו של שנת 5 ליהוֹיָקִים, מתכנס העם במקדש ביום צום (שנקרא כנראה בשל מסע הכיבושים בארץ של צבא בָּבֶל, שבאותו חודש החריב את אשקלון הפְּלִשְׁתִּית). בָּרוּךְ מקריא לפני הקהל את ספר הנבואות של יִרְמְיָהוּ בלשכת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן שבמקדש.

מִכָיְהוּ, בנו של גְּמַרְיָהוּ (בעל הלישכה) שומע את הקראת הספר, והולך לדווח על מה שקרה לאביו, שהיה מכונס באותו זמן בארמון המלך בלשכת אֱלִישָׁמָע הסופר יחד עם שָּׂרִים נוספים. השָּׂרִים שולחים שליח (את יְהוּדִי בֶּן נְתַנְיָהוּ) אל בָּרוּךְ, לבקש שיופיע לפניהם עם הספר, ובָּרוּךְ מגיע. בָּרוּךְ מקריא את הספר לפני השָּׂרִים לבקשתם, והם נבהלים ואומרים שיאלצו לדווח למלך על הספר. הם שואלים את בָּרוּךְ איך כתב את הדברים, והוא מסביר שיִרְמְיָהוּ הקריא את הנבואות והוא כתב אותם בדְּיוֹ בספר. הם ממליצים לבָּרוּךְ להסתתר יחד עם יִרְמְיָהוּ מפני כעסו הצפוי של המלך. הַשָּׂרִים משאירים את הספר בלישכה שבה שָׁהוּ, והלכו לדווח למלך על מה שקרה. הוא שולח שליח (את יְהוּדִי) להביא את הספר מהלשכה. יְהוּדִי מתחיל להקריא את הנבואות שבספר, אבל אחרי כמה פיסקאות המלך חותך את הספר בסכין ומשליך את הקרעים אל אֵשׁ האָח שבערה בבֵּית הַחֹרֶף, שם ישב המלך (היה כאמור חודש כִּסְלֵו). הנוכחים לא נבהלו מנבואות החורבן, אך אֶלְנָתָן, דְלָיָהוּ, וגְמַרְיָהוּ ביקשו לשוא מהמלך שלא לשרוף את הספר. המלך שולח שליחים לתפוס את יִרְמְיָהו, אבל הוא כאמור הסתתר עם בָּרוּךְ. ה' מצווה על יִרְמְיָהו לכתוב שוב את נבואותיו שנשרפו על ספר חדש. יִרְמְיָהוּ נותן לבָּרוּךְ מגילה חדשה ומקריא לו שוב את הנבואות שנשרפו, ומוסיף עליהם עוד נבואות רבות.

כשיִרְמְיָהוּ הכתיב את מגילת נבואותיו לבָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, בָּרוּךְ התלונן על גורלו המר (בו צער אישי נוסף על הלאומי?). יִרְמְיָהוּ מזכיר שה' יהרוס את הארץ שאותה בָּנָה, וגמולו של בָּרוּךְ יהיה בכך שבעוד שרעה תיפול על כולם, בָּרוּךְ יציל את נפשו בכל מקום שאליו ילך.

אחרי חורבן ירושלים והמקדש בידי הבבלים ורצח גְּדַלְיָהוּ, פליטי העם בורחים למצרים מפחד הבבלים, למורת רוחו של יִרְמְיָהוּ שמנבא שהחרב והרעב מהם הם חוששים ישיגו אותם גם במצרים, ושעליהם להכנע לבבל. מנהיגי הָעָם, עֲזַרְיָה ויוֹחָנָן, מאשימים את יִרְמְיָהוּ בנבואת שקר, ומאשימים את בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה שהוא הסית את יִרְמְיָהוּ לנבא כך, ושהדברים יובילו לנפילת שארית הָעָם בידי הבבלים.
פרקים המזכירים את בָּרוּךְ
ציטוטים נבחרים