וְהִנֵּה יוֹצֵר גֹּבַי בִּתְחִלַּת עֲלוֹת הַלָּקֶשׁ.. (א)
וְהִנֵּה קֹרֵא לָרִב בָּאֵשׁ אֲדֹנָי יְהוִה וַתֹּאכַל אֶת תְּהוֹם רַבָּה וְאָכְלָה אֶת הַחֵלֶק (ד)
|
|
סיכום
עָמוֹס חוזה במראות - ארבה, אש, וה' עומד על חומה ובידו אֲנָךְ. עָמוֹס חוזה שבית יָרָבְעָם ה-2 מלך יִשְׂרָאֵל יוכה בחרב. אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל מספר זאת ליָרָבְעָם וקורא לעָמוֹס לעזוב אך עָמוֹס עונה שנקרא לנבא ע"י ה' ולכן אֲמַצְיָה וביתו ייענשו.
תקציר
| מראה 1: עָמוֹס חוזה ארבה אשר אוכל עד תום את הלֶקֶשׁ (תבואה של זריעת חורף מאוחרת) ומבקש מה' שירחם על יִשְׂרָאֵל וה' מבטל את הגזירה. |
| א כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יְהוִה וְהִנֵּה יוֹצֵר גֹּבַי בִּתְחִלַּת עֲלוֹת הַלָּקֶשׁ וְהִנֵּה לֶקֶשׁ אַחַר גִּזֵּי הַמֶּלֶךְ. ב וְהָיָה אִם כִּלָּה לֶאֱכוֹל אֶת עֵשֶׂב הָאָרֶץ וָאֹמַר אֲדֹנָי יְהוִה סְלַח נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא. ג נִחַם יְהוָה עַל זֹאת לֹא תִהְיֶה אָמַר יְהוָה. |
| מראה 2: עָמוֹס חוזה באש השורפת תהומות וחלקות אדמה, ומבקש מה' שירחם על יִשְׂרָאֵל וה' מבטל את הגזירה. |
| ד כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יְהוִה וְהִנֵּה קֹרֵא לָרִב בָּאֵשׁ אֲדֹנָי יְהוִה וַתֹּאכַל אֶת תְּהוֹם רַבָּה וְאָכְלָה אֶת הַחֵלֶק. ה וָאֹמַר אֲדֹנָי יְהוִה חֲדַל נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא. ו נִחַם יְהוָה עַל זֹאת גַּם הִיא לֹא תִהְיֶה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה. |
| מראה 3: עָמוֹס חוזה בה' עומד על חומה ובידו אֲנָךְ (מעין כלי פלס לבנאים) וה' מודיע שיישר את העם החוטא עם האנך ולא יסלח לו עוד. במותיו ומקדשיו ייחרבו ובית יָרָבְעָם ה-2 מלך יִשְׂרָאֵל יוכה בחרב. |
| ז כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה אֲדֹנָי נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ. ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס וָאֹמַר אֲנָךְ וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ. ט וְנָשַׁמּוּ בָּמוֹת יִשְׂחָק וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יֶחֱרָבוּ וְקַמְתִּי עַל בֵּית יָרָבְעָם בֶּחָרֶב. |
| אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל מספר ליָרָבְעָם על נבואת עָמוֹס ומזהיר שהעם לא יכול להכיל את נבואותיו. אֲמַצְיָה קורא לעָמוֹס לעזוב את יִשְׂרָאֵל ליְהוּדָה ולהתנבא שם. עָמוֹס עונה שלא היה נביא אלא רועה בקר ובוֹלֵס שִׁקְמִים (פעולה העוזרת להבשלת הפרי) וה' שלח אותו להתנבא ליִשְׂרָאֵל. לכן אֲמַצְיָה פועל נגד רצון ה' ויענש (אישתו תיזנה, בניו יפלו בחרב, והוא עצמו ימות בגלות). |
| י וַיִּשְׁלַח אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל אֶל יָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר קָשַׁר עָלֶיךָ עָמוֹס בְּקֶרֶב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרָיו. יא כִּי כֹה אָמַר עָמוֹס בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ. יב וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא. יג וּבֵית אֵל לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא וּבֵית מַמְלָכָה הוּא. יד וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. טו וַיִּקָּחֵנִי יְהוָה מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן וַיֹּאמֶר אֵלַי יְהוָה לֵךְ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. טז וְעַתָּה שְׁמַע דְּבַר יְהוָה אַתָּה אֹמֵר לֹא תִנָּבֵא עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא תַטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק. יז לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אִשְׁתְּךָ בָּעִיר תִּזְנֶה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וְאַדְמָתְךָ בַּחֶבֶל תְּחֻלָּק וְאַתָּה עַל אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
פרטי היוצר\ת
Ficus sycomorus - Sycamore Fig, fig-mulberry. By Atamari (see page for author info) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
פרי השִׁקְמָה (י"ד)