עיר
לִבְנָת
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

מפת PEF של תל אבו הואם, 1880. By PEF - Palestine Exploration Fund 1880, [Public domain], via Wikimedia Commons
תֵּל אבו הואם (Tell Abu Huwam) במפה של ה - Palestine Exploration Fund המראה את אזור חיפה עם מקום התֵּל ונתיב הקישון כפי שנראו בשנת 1880
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
לִבְנָת במקרא
בתאור קו הגבול הדרומי של נחלת שבט אָשֵׁר נאמר שהוא "פָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים כ"ד-כ"ו: כד וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף. כו וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת.
. "שִׁיחוֹר" הוא "נחל" או "נהר", ובמקור שימש כציון לזרוע של הנילוס, ולכן כאן מפורש ציון הגבול כ"נחל של העיר לִבְנָת"
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 430
.
זיהוי המקום
יש המשערים שהגבול הדרומי של נחלת אָשֵׁר עבר מדרום לכרמל באזור דּוֹר\דֹאר, וזאת כיוון שנאמר שדֹאר היתה בין ערי אָשֵׁר שנכללו בנחלת שבט מְנַשֶּׁה (המערבית), ולפיכך מזהים את נחל\שִׁיחוֹר לִבְנָת עם נחל תנינים או עם נחל דליה
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 430
. אך מקובלת יותר הדֵּעָה שהגבול ה"רִשְׁמִי" של אָשֵׁר עבר באזור שפך הקישון שבצפון הכרמל, והקישון באזור זה הוא ה"שִׁיחוֹר" של לִבְנָת, ולִבְנָת עצמה היא העיר שישבה על תל אבו-הַוַּאם שהיה באזור זה
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 206
.

האתר של תל אבו-הַוַּאם נמצא בלב אזור תעשייתי וותיק בחיפה, והוא "גּוּלַח" ונבלע לגמרי בין המבנים שבמקום
[*]גובה התל היה במקור כ-8 מטר
(ראו בצילום). הידיעות שלנו על העיר שישבה בו באות ממפות, איורים ודוחות מסע ישנים, ומחפירות שנערכו בתל בתקופת המנדט הבריטי, ובאופן מוגבל יותר גם אח"כ מטעם אגף העתיקות. העיר שעל התל נוסדה בתקופה הכנענית (ברונזה) המאוחרת בימי השלטון המצרי בארץ, כעיר נמל על מוצא הקישון, כנראה כתחנת מסחר על דרך הים (דרך מסחר חשובה שעברה בארץ בתקופת הברונזה ושחיברה את מצרים לסוריה)
[4]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 124
.

קו החוף ונתיב הקישון באזור השתנה משמעותית מאז ימי קדם, ונראה שהעיר ישבה ממש על מוצא הנחל, אולי אפילו על אִי, ולכן סבלה מהצפות חוזרות, שבהן נאבקו תושבי העיר בעזרת קירות תמך שנחשפו באתר. הממצאים שבתל מעידים על מסחר ימי עם ערי הנמל החשובות של התקופה, כולל עם צֹר, צִידֹן, אוּגָרִית ועוד.

הישוב בתל אבו-הַוַּאם נוסד כאמור בתקופה הכנענית המאוחרת, ומדרום וממזרח לו נמצאו גם קברים מתקופה זו. באתר נמצאו מספר מבני ציבור מהתקופה כולל מבנה שזוהה אולי כמקדש כנעני. הישוב בתל חֻדַּשׁ בתקופה הישראלית (ברזל) אך חרב שוב בשרפה גדולה, כנראה בימי מסע הכיבוש של פרעה שישק בארץ (926 לפנה"ס). מאוחר יותר (אולי בימי הבניה של אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל) נבנו בעיר ביצורים מהם נחשפו חומה ומגדל בצפון התל, אך גם ישוב זה חדל להתקיים בימי הכיבוש של תגלת פלאסר ה-3 מלך אַשּׁוּר, כנראה בעקבות הגליית תושביו. הישוב באתר חֻדַּשׁ שוב בתקופה הפרסית והמשיך להתקיים בתקופה ההלניסטית, הרומית, והביזנטית, וזוהה עם העיר CALMON הרומית, היא "צלמונה" של תקופת התלמוד.
פרקים המזכירים את לִבְנָת
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על לִבְנָת באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.