דּוֹר – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Dor, Nahsholim, Carmel Coast, Israel. By User: Grauesel at wikivoyage shared, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons

האתר של תל דּוֹר

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Dor, Israel. By Bukvoed, [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons

חורבות קדומות בתל דּוֹר

רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי

דּוֹר במקרא

דּוֹר היתה עיר, ושם אזור (נָפַת דּוֹר) בשבט מְנַשֶּׁה. כשיָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר שמע על כיבושי יְהוֹשֻׁעַ בכנען, הוא כינס ברית של מלכי ערים בצפון הארץ, כולל המלכים מ"נָפוֹת דּוֹר מִיָּם"\מערב, ויצא איתם "אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל". יְהוֹשֻׁעַ הביס את המלכים, וכבש את עריהם, ו"מֶלֶךְ דּוֹר לְנָפַת דּוֹר" נזכר ברשימת 31 המְלָכִים שהובסו ע"י יְהוֹשֻׁעַ.

דּוֹר וערים נוספות נכללו בנחלת שבט מְנַשֶּׁה למרות ששכנו באזור של ערי יִשָּׂשכָר. בְּנֵי מְנַשֶּׁה לא הצליחו לכבוש ערים אלה בסופו של דבר ותושביהן הכנענים המשיכו לשבת בהן, אך העלו מס לבני מְנַשֶּׁה כשאלה התחזקו מספיק. נָפַת דֹּאר נלקחה אבל בסופו של דבר בידי בני ישראל, ונכללה בנציבות החמישית של הממלכה המאוחדת בימי שְׁלֹמֹה תחת הנציב בֶּן אֲבִינָדָב, שאף נשא לאישה את טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה.

המשורר אָסָף מבקש מה' במזמור תְּהִלִּים פרק פ"ג שיכה את אויבי העם כמו שהכה את צבאות מִדְיָן, סִיסְרָא ויָבִין, וכמו שאחרי קְרָב (לא ידוע) ליד עֵין דֹּאר האויבים הושמדו וגוויותיהם הרבות היו כמו זֶבֶל\דֹּמֶן לאדמה.

זיהוי המקום

דּוֹר\דֹּאר היתה אחת מ-4 ערי הנמל החשובות של חוף הארץ (יחד עם עַכּוֹ, יָפוֹ, ואֲשְׁקֶלוֹן) ונוסדה בתקופת הברונזה כבסיס ימי לצד "דרך הים" - דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נאמר שדּוֹר, שהייתה נטושה בימיו, שכנה כ-9 מילים מצפון לקיסריה בדרך לצור, ובאזור זה זוהה האתר של העיר בתל אל-בֻּרְגְ' ("המצודה") שליד טנטורה. התל שוכן על רכס כורכר מעל שני מפרצים קטנים, בהם זכה נמל העיר להגנה טבעית ולמקום עגינה נוח ע"י שורת סלעים\איים הסמוכים לחוף (ראו במפה). ההשערה היא שמשמעות המונח "נָפַה" בשפת גויי הים שישבו בעיר בתקופה מסויימת (ראו להלן) וגם משמעות המונח "שָׁרוֹן" היא "יער", כך ש"נָפַת דֹּאר" משמעה "דֹּאר אשר בשָׁרוֹן".

על פי הממצא הארכאולוגי, דּוֹר הייתה מיושבת כבר בתקופת הברונזה התיכונה (במהלך האלף ה-2 לפנה"ס). דּוֹר נזכרת כאחת התחנות על דרך הים בתיאור המסע של פרעה רעמסס ה-2 (מאה 13 לפנה"ס), ואחריה פרעה המשיך צפונה לרְחֹב שבעמק עַכּוֹ. בתקופת הברזל כבר היו בתל מבני ציבור וביצורים, אך עיר זו נחרבה ונבנתה שוב עם בנייה מונומנטאלית חדשה. במאה ה-11 נזכרת דּוֹר בתיאור מסעו של הכוהן המצרי ון-אמון אשר עגן עם ספינתו בנמל דּוֹר בדרכו ממצרים לגְבַל, וכתב שבדּוֹר שלט באותם ימים מלך של בני הת'כּר - שהיו בין "גויי הים" שתקפו באותם ימים אזורים במצרים ובחופי הארץ.

על פי המסופר במקרא, דּוֹר נשארכה כאמור עיר כנענית, כנראה עד תקופת הכיבושים של המלך דָוִד, ובימי שְׁלֹמֹה היתה העיר היחידה בנציבות "נָפַת דֹּאר". דֹּאר נכבשה כמשוער ע"י צבאות תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 מלך אַשּׁוּר (732 לפנה"ס), והיא נזכרת (בכתובת של אֵסַרְחַדּוֹן, 681–669 לפנה"ס) כעיר נמל מרכזית של אחת הפחוות שהקימו האשורים בארץ ישראל. נראה אבל שמאוחר יותר, כשנוסדה הפחווה האשורית של שומרון נכללה גם דֹּאר בפחווה זו.

היישוב האשורי בתל פסק לתקופה ארוכה והעיר נוסדה מחדש בסביבות שנת 480 לפנה"ס. בימי השלטון הפרסי (שיבת ציון) העבירו הפרסים את ערי הנמל בארץ לידי הערים הפניקיות של צוֹר וצִידוֹן (כמשקל נגדי לערי הנמל היווניות) ודֹּאר נמסרה לשלטונה של צִידוֹן, כפי שמעידה כתובת של אֶשמֻנעַזָר השני מלך צִידוֹן. מדריך של סְקִילַקְס, יורד ים יווני מהאה ה-5 לפנה"ס מזכיר גם כן את דֹּאר הצידונית בין שאר ערי החוף של הארץ. הצידונים בכל אופן עסקו גם בדור בתעשיית ייצור הצבעים היוקרתיים שלהם (כחול וארגמן) מחלזונות הארגמונים שהיו נפוצים באזור. בתקופה ההלניסטית העיר הורחבה ובוצרה שוב, והיא המשיכה לשגשג גם בתקופה הרומית, ממנה נחשפו שרידי אקוודוקט ותיאטרון. דּוֹר ניטשה כנראה במהלך המאה ה-3 לספירה, מלבד כנסייה ביזנטית שנבנתה מאוחר יותר ממזרח לתל.

פרקים המזכירים את דּוֹר

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
יְהוֹשֻׁעַ-י"א	א-ב	וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף. וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם.
יְהוֹשֻׁעַ-י"ב	ז-כ"ג	וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה ... מֶלֶךְ דּוֹר לְנָפַת דּוֹר אֶחָד מֶלֶךְ גּוֹיִם לְגִלְגָּל אֶחָד.
יְהוֹשֻׁעַ-י"ז	י"א	וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת.
שׁוֹפְטִים-א	כ"ז-כ"ח	וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דוֹר וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי יִבְלְעָם וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת. וַיְהִי כִּי חָזַק יִשְׂרָאֵל וַיָּשֶׂם אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵישׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ.
מְלָכִים-א-ד	ז-י"א	וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל הָאֶחָד לְכַלְכֵּל ... בֶּן אֲבִינָדָב כָּל נָפַת דֹּאר טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה.
תְּהִלִּים-פג	י-י"א	עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן. נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א-ז	כ"ט	וְעַל יְדֵי בְנֵי מְנַשֶּׁה בֵּית שְׁאָן וּבְנֹתֶיהָ תַּעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ דּוֹר וּבְנוֹתֶיהָ בְּאֵלֶּה יָשְׁבוּ בְּנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל.

ניתן לקרוא עוד על דּוֹר באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.

טיולים באזור: גן לאומי תל דור, באתר רשות הטבע והגנים

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Murex shells from the Iron Age II period. Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons

קונכיות של חלזונות ארגמון מתקופת הברזל II (מאות 7-10 לפנה"ס), עם שאריות צבע קדום על כלי החרס המוצגים מימין (במוזיאון הימי הלאומי בחיפה).

ספר	פרק
יְהוֹשֻׁעַ	י”א	יְהוֹשֻׁעַ ממשיך במסע הכיבושים המוצלח בצפון הארץ ומשלים את כיבוש הארץ מהר שֵׂעִיר ועד בִקְעַת הַלְּבָנוֹן. הוא גם משמיד את הָעֲנָקִים וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה.
יְהוֹשֻׁעַ	י”ב	פרוט כיבושי מֹשֶׁה ממזרח ליַרְדֵּן וכבושי יְהוֹשֻׁעַ ממערב ליַרְדֵּן.
יְהוֹשֻׁעַ	י”ז	גבולות נחלת מְנַשֶּׁה. בנות צְלָפְחָד יורשות גם כן נחלות, כיוון שלאביהן אין בנים. שבטי אֶפְרָיִם ומְנַשֶּׁה מתלוננים ליְהוֹשֻׁעַ על קשיי התנחלות וכיבוש הכנענים שנשארו בנחלתם, אך הוא טוען שיצליחו בכך בסופו של דבר.
שׁוֹפְטִים	א	אחרי מות יְהוֹשֻׁעַ השבטים ממשיכים לנסות לכבוש את הַכְּנַעֲנִים שנותרו בנחלתם ובחלק מהמקרים הם אינם מצליחים בכך, והַכְּנַעֲנִים ממשיכים לשבת בתוך נחלות השבטים אך מעלים להם מס. עָתְנִיאֵל כובש את דְּבִר ונושא את עַכְסָה בת אחיו הגדול - כָּלֵב.
מְלָכִים-א	ד	ממשלת שְׁלֹמֹה ורשימת 12 הנציבויות של ממלכתו.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	ז	רשימות בני יִשָׂשכָר, בִּנְיָמִן, נַפְתָּלִי, מְנַשֶּׁה, אֶפְרָיִם, ואָשֵׁר, עם ציון מדי פעם של גדלי צבאות השבטים. הפרק כולל גם את תחום נחלות אֶפְרַיִם ומְנַשֶּׁה.