פרטי היוצר\ת
El rey Ezequías haciendo ostentación de sus riquezas ante los legados del rey de Babilonia (Hezekiah showing off his wealth to envoys of the Babylonian king), oil on canvas by Vicente López Portaña, 1789, [Public domain], via Wikimedia Commons
וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב (
מְלָכִים-ב פרק כ פסוק י"גמְלָכִים-ב פרק כ פסוק י"ג: יג
וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ.
)
.jpg){kind=link}
מקור השם
מְרֹדַךְ נתן לי יורש בכור
מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן במקרא
מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל שלח משלחת עם מנחות לחִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה בעת שזה הבריא ממחלתו. חִזְקִיָּהוּ הראה להם בגאווה את כל אוצרות הארמון ובית הנשק. כשהנביא יְשַׁעְיָהוּ חקר את המלך הוא הודה שהראה למשלחת את הכל ויְשַׁעְיָהוּ ניבא שיבוא עוד יום וכל אוצרותיו ילקחו לבָּבֶל ושצאצאיו יהיו שם סריסים. חִזְקִיָּהוּ דווקא שמח לנבואה כי לפחות בימיו ישכון שלום
[^]מְלָכִים-ב פרק כ פסוקים י"ב-י"ג, ט"ז-י"ט: יב
בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ.
יג
וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ.
... טז
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ שְׁמַע דְּבַר יְהוָה.
יז
הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר יְהוָה.
יח
וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יקח [יִקָּחוּ] וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל.
יט
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא אִם שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי.
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ט פסוקים א-ב, ה-ח: א
בָּעֵת הַהִוא שָׁלַח מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ וַיִּשְׁמַע כִּי חָלָה וַיֶּחֱזָק.
ב
וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת בֵּית נכתה [נְכֹתוֹ] אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת כָּל בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֹצְרֹתָיו לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ.
... ה
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ שְׁמַע דְּבַר יְהוָה צְבָאוֹת.
ו
הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶל לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר יְהוָה.
ז
וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחוּ וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל.
ח
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַיֹּאמֶר כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם וֶאֱמֶת בְּיָמָי.
.
מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן ההסטורי
מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן היה בן לשושלת המלכים הכַּשְׂדִּים
מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן כרת ברית עם עֵילָם ונעזר בהם כדי להתנגד לכוחות אַשּׁוּר שנשלחו כנגדו (720 לפנה"ס), ובשנים הבאות יכל מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן לבסס את שלטונו בזמן שסַרְגוֹן היה עסוק באזורים אחרים של האימפריה. הוא הצליח לחזק את אחיזתו בעיקר באזור הדרום בתמיכת נתיניו הכשדים והארמים, אך כעבור 12 שנים של מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן בשלטון חזר סרגון לבָּבֶל והכה את הכוחות שלו ושל בעלי בריתו, ומְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן נאלץ לברוח מבָּבֶל דרומה לאזור הגבול עם עֵילָם (710 לפנה"ס). אחרי מות סַרְגוֹן בקרב מול הקימרים שפלשו לאסיה הקטנה (705 לפנה"ס), פרצו שוב מהומות ברחבי האימפריה, ומְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן חזר שוב כשליט לבָּבֶל (703 לפנה"ס) וחידש את הבריתות עם שותפיו מהעבר (כוחות העֵילָמים, הכשדים והארמים). ההשערה המקובלת היא שסביב תקופה זו באה המשלחת הבבלית מטעם מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן לבקר את חִזְקִיָּהוּ ביְרוּשָׁלַיִם (ולא אחרי פלישת סַנְחֵרִיב ליְהוּדָה, כפי שמשתמע מסדר הדברים בסיפור המקראי)
כשהופיעו הכוחות של סַנְחֵרִיב בן סַרְגוֹן באזור כ-9 חודשים אחרי שיבת מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן לשלטון בבָּבֶל, נמלט מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן שוב דרומה אל "ארץ הים" והחזיק שם מעמד עד שסַנְחֵרִיב גרש אותו גם משם (700 לפנה"ס). מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן נמלט שוב, לקח איתו את עצמות אבותיו, והתיישב באזור הגבול עם עֵילָם באזור המפרץ הפרסי, שם הוא נשאר עד יום מותו
[*]שבטים נוודים שהשתלבו בסופו של דבר במדינה הבבלית
של בית יַכִּין שמָשְׁלוּ על "ארץ הים" אשר באזור המפרץ הפרסי בדרום מסופוטמיה. על פי המקרא היה מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בנו של בַּלְאֲדָן. בכתובת שפרסם בימי מלכותו נאמר שהיה יורשו של אֶרִיבָּה-מרדוך שמלך על בָּבֶל כ-40 שנים לפניו. בָּבֶל היתה במשך שנים ארוכות ארץ חסות של ממלכת אַשּׁוּר, עד שתגלת-פלאסר ה-3 מלך אַשּׁוּר כבש אותה בעקבות מרידה מקומית ואַשּׁוּר החלה לשלוט באופן ישיר על ארץ בָּבֶל (728-732 לפנה"ס). מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן שיתף פעולה עם הכובש האשורי וזכה להמשיך ולשלוט על בית יַכִּין מטעם אַשּׁוּר גם בימי שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-5 שבא אחרי תגלת-פלאסר. כשעלה סַרְגוֹן ה-2 לשלטון באַשּׁוּר פרצו מהומות ברחבי האימפריה, ומְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן ניצל את המצב והכריז על עצמו כמלך בָּבֶל (722 לפנה"ס).
מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן כרת ברית עם עֵילָם ונעזר בהם כדי להתנגד לכוחות אַשּׁוּר שנשלחו כנגדו (720 לפנה"ס), ובשנים הבאות יכל מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן לבסס את שלטונו בזמן שסַרְגוֹן היה עסוק באזורים אחרים של האימפריה. הוא הצליח לחזק את אחיזתו בעיקר באזור הדרום בתמיכת נתיניו הכשדים והארמים, אך כעבור 12 שנים של מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן בשלטון חזר סרגון לבָּבֶל והכה את הכוחות שלו ושל בעלי בריתו, ומְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן נאלץ לברוח מבָּבֶל דרומה לאזור הגבול עם עֵילָם (710 לפנה"ס). אחרי מות סַרְגוֹן בקרב מול הקימרים שפלשו לאסיה הקטנה (705 לפנה"ס), פרצו שוב מהומות ברחבי האימפריה, ומְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן חזר שוב כשליט לבָּבֶל (703 לפנה"ס) וחידש את הבריתות עם שותפיו מהעבר (כוחות העֵילָמים, הכשדים והארמים). ההשערה המקובלת היא שסביב תקופה זו באה המשלחת הבבלית מטעם מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן לבקר את חִזְקִיָּהוּ ביְרוּשָׁלַיִם (ולא אחרי פלישת סַנְחֵרִיב ליְהוּדָה, כפי שמשתמע מסדר הדברים בסיפור המקראי)
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 448-446
.
כשהופיעו הכוחות של סַנְחֵרִיב בן סַרְגוֹן באזור כ-9 חודשים אחרי שיבת מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן לשלטון בבָּבֶל, נמלט מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן שוב דרומה אל "ארץ הים" והחזיק שם מעמד עד שסַנְחֵרִיב גרש אותו גם משם (700 לפנה"ס). מְרֹדַךְ-בַּלְאֲדָן נמלט שוב, לקח איתו את עצמות אבותיו, והתיישב באזור הגבול עם עֵילָם באזור המפרץ הפרסי, שם הוא נשאר עד יום מותו
[2]עולם התנ"ך, ספר יְשַׁעְיָהוּ עמ' 189.
.
פרקים המזכירים את מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן
ציטוטים נבחרים