עַלַמַּפָּה

לָבָן היה האח של רִבְקָה, ושניהם היו ילדיו של בְתוּאֵל בן נָחוֹר אחי אַבְרָהָם. אַבְרָהָם שלח את עבדו למצוא אישה ליִצְחָק בארץ מוצאו (באזור חָרָן), והעבד הגיע לעת עֶרֶב לבְּאֵר, בשעה שבה הנשים באות לשאוב מים. הוא ביקש שה' יתן לו סימן כשיראה את האישה היְעוּדָה. הסימן המבוקש היה שכשהעבד יבקש מהאישה מים מהבְּאֵר, היא תשקה גם את גְּמַלָּיו. מיד הסימן התממש על כל פרטיו ברִבְקָה.

כשרִבְקָה שבה לביתה, לָבָן ראה את התכשיטים שהעניק לה העבד, ומיהר לבְּאֵר להזמין אותו לביתו. לָבָן הכין מקום לעבד ולגְּמַלָּיו, ונתן אוכל לגְּמַלִּים, ומים לשטוף את רגלי העבד והאנשים שאיתו. העבד סיפר ללָבָן את פרטי השליחות שקיבל מאַבְרָהָם, ולָבָן וּבְתוּאֵל הסכימו לנישואי רִבְקָה. לָבָן וּבְתוּאֵל ברכו את רִבְקָה ואת צאצאיה, והיא יצאה עם המיינקת שלה ועם עבד אַבְרָהָם על גְּמַלָּיו לכוון כנען, שם היא נישאה ליִצְחָק שהתאהב בה.

שנים אח"כ, אחרי שיַעֲקֹב גנב את ברכת הבכורה מאחיו עֵשָׂו, עֵשָׂו תכנן להתנקם בו, ורִבְקָה האיצה ביַעֲקֹב לברוח ללָבָן אָחִיהָ. יִצְחָק גם קרא לו להינשא שם לאחת מבנותיו של לָבָן. יַעֲקֹב הגיע לחָרָן, והתאהב ברָחֵל, הבת הצעירה של לָבָן אותה הוא פגש ליד הבְּאֵר. יַעֲקֹב עבד 7 שנים בשבילה אצל לָבָן, אך זה הטעה אותו ומסר לו בליל הכלולות את לֵאָה, אחותה הבכירה. יַעֲקֹב נשאר לעבוד עוד 7 שנים אצל לָבָן, ובסופן נישא גם לרָחֵל. לֵאָה, רָחֵל, ושפחותיהן זִלְפָּה ובִּלְהָה, ילדו ליַעֲקֹב בנים שיהיו בעתיד לאבות 12 שבטי ישראל.

יַעֲקֹב ביקש לעזוב את לָבָן אך בסוף נשאר בתמורה לכבשים ולעיזים המנוקדות והטלואות. למרות תחבולות לָבָן עם הצֹאן, יַעֲקֹב שגשג ונעשה לבעל מקנה רב. לבסוף, בעקבות יחסיו העכורים עם לָבָן, והצו של ה' לשוב לכנען, יַעֲקֹב החליט לברוח מלָבָן, ושכנע בכך גם את נשותיו. בזמן שלָבָן גזז את צאנו, יַעֲקֹב ברח עם כל נשותיו, שפחותיהן, ילדיהם ורכושם הרב. רָחֵל גם גנבה לאביה את פסלי הַתְּרָפִים (צְלָמִים מְגֵנִים של אבות המשפחה) ללא ידיעת יַעֲקֹב. אחרי 3 ימים לָבָן גילה שיַעֲקֹב ברח, ויצא עם אֶחָיו לרדוף אחריו, וכעבור שבוע השיג אותו בגִּלְעָד.

לָבָן התלונן לפני יַעֲקֹב על שלקח ממנו את בנותיו ואת נכדיו, וגם את הַתְּרָפִים. יַעֲקֹב ענה שחשש שלָבָן לא היה מאפשר לו לעזוב עם נשותיו, והכחיש את גניבת הַתְּרָפִים. לָבָן חיפש את הַתְּרָפִים בכל מקום, אבל רָחֵל החביאה אותם בכר הַגָּמָל שעליו היא ישבה, וסירבה לקום ממנו בתירוץ שיש לה מחזור.

יַעֲקֹב התלונן על האשמות השוא של לָבָן, ועל היחס שקיבל ממנו לאורך השנים, ולָבָן ענה שהוא דאג שלא יוכל עוד להבטיח את שלום בנותיו וילדיהן כשיתרחקו ממנו, ולכן הוא מבקש לכרות ברית עם יַעֲקֹב. יַעֲקֹב ביקש מהנוכחים להקים מַצֵּבָה של גָל אֲבָנִים, שישאר כעֵד לברית שביניהם. לָבָן גם הציע שהגַּלְ-עֵד יהיה עֵד לשבועה שאף אחד מהצדדים לא יעבור אותו עם כוונה עויינת. יַעֲקֹב זבח במקום וכולם סעדו ולָנו במקום. למחרת לָבָן נפרד מיַעֲקֹב ומשאר משפחתו, ושב לחָרָן.