טבלת הצמחים
עֵץ שָׁמֶן

פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
עצי אורן בהרי ירושלים, By צולם על ידי עמוס מרון [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם - אחת ההשערות המקובלות לאֹרֶן ולעֵץ השָׁמֶן המקראיים
הצמח במקרא
בתיאור בנית המקדש בימי שְׁלֹמֹה מצוין שהוא השתמש בעֲצֵי שָׁמֶן מצופים בזָהָב ליצירת שני הכְרוּבִים שבַּדְּבִיר
[^]מְלָכִים-א פרק ו פסוק כ"ג: כג וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ.
, וגם לצורך יצירת הדלתות שבין שלושת חדרי המקדש (בין הָאוּלָם בכניסה לבין ההיכל, ובין ההיכל לדְּבִיר)
[^]מְלָכִים-א פרק ו פסוקים ל"א-ל"ג: לא וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית. לב וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב. לג וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית.
.

הנביא יְשַׁעְיָהוּ מביא רשימת עצים (ירוקי-עַד) שיפריחו את השממה עבור הָעֲנִיִּים (והעולים לציון?), וביניהם הוא מזכיר גם את עֵץ השָׁמֶן
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"א פסוק י"ט: יט אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו.
. בימי שיבת ציון העַם התכנס כדי ללמוד את התורה מפי עֶזְרָא ונקרא לקיים את מצוות חג הסֻּכּוֹת, ולשם כך גם לצאת להרי יְהוּדָה כדי להביא ענפים לסֻּכּוֹת, וביניהם ענפי עֵץ שֶׁמֶן
[^]נְחֶמְיָה פרק ח פסוק ט"ו: טו וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַ‍ִם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב.
.
פרקים המזכירים את עֵץ השָׁמֶן
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
זיהוי הצמח
מהפסוקים המקראיים משתמע שעֵץ השָׁמֶן הוא עץ ירוק-עַד הגדל בהרי יְהוּדָה ובאזור יְרוּשָׁלַיִם, אשר ניתן להשתמש בו לפיסול ולבנייה קלה. התרגומים הראשונים לא זיהו את העץ בעקביות והזכירו את הברוש או את הזַיִת (זיהוי לא סביר לאור הפסוק בנְחֶמְיָה המזכיר גם את עֵץ השֶׁמֶן וגם את הזַיִת). תיאורים מאוחרים יותר הוסיפו זיהויים נוספים, ונראה שהמתאים ביותר מביניהם הוא הזיהוי של עֵץ השָׁמֶן עם אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם. ה"שָׁמֶן" שבשמו מתייחס אולי לשָׂרַף האופייני של העץ, או לשימוש בעץ להפקת זפת. נמצאו גם עדויות לשימוש בעץ בימי קדם
[1]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 168-169.
. אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם הוא גם אחד מהזיהויים הסבירים לאֹרֶן המקראי - וראו בעמוד על האֹרֶן.
אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם
שם מדעי: Pinus halepensis
משפחה: אורניים
סוג: אורן
בערבית: סנוֹבַּר
אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם הוא עץ היכול לצמוח לגובה רב (15-5 מטר) עם צמרת רחבה, והוא ירוק-עַד עם עלים מחטניים (באורך כ-10 ס"מ) הצומחים בזוגות על הענפים. הגזע עבה ובעל קליפה סדוקה מאוד, וכשהיא נפצעת העץ מפריש שרף ריחני. השרף נועד כנראה לרפא את הפציעה ולהגן ממזיקים, אך הוא גם גורם לעץ לְהִדָּלֵק בקלות.

הפריחה מופיעה באביב עם פרחים זכריים ונקביים נפרדים
[*]כלומר הפרחים הם "חד-מיניים"
הנמצאים על אותו עץ
[*]המכונה לכן עץ "חד-ביתי"
בראשם של ענפים נפרדים. הפרחים\אִצְטְרֻבָּלִים הזכריים מוארכים (כ-20 מ"מ), מצטופפים בראשי הענפים, מייצרים מיליוני גרגרי אבקה הנישאים ברוח גם עד אלפי ק"מ אל הפרחים\אִצְטְרֻבָּלִים הנקביים, ולבסוף נושרים לקרקע בהמוניהם
[2]"כי האדם עץ השדה", עצי ארץ ישראל, מאפייניהם, תולדותיהם ושימושם, נילי ליפשיץ וגדעון ביגר, 1998, עמוד 48
.

האִצְטְרֻבָּלִים הנקביים נישאים בנפרד בראשי הענפים, והם אדמדמים בתחילה. הבשלת הפרי נמשכת כ-18 חודשים, ועם הזמן האִצְטְרֻבָּלִים נעשים חומים ובעלי צורה חרוטית מוארכת (אורך כ-9 ס"מ ורוחב כ-3 ס"מ), והם נוטים אחורנית לעבר בסיס הענף (ובכך הם שונים ממיני אורן אחרים בארץ - ראו צילום). הזרעים נשארים זמן רב בתוך האִצְטְרֻבָּלִים, אך בחום גבוה, כמו בזמן שרב או שריפה, האִצְטְרֻבָּלִים נפתחים והזרעים מתפזרים הרחק ברוח, כשכל זרע נישא על הכנף הצמודה לו.

רוב עצי אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם בארץ נטעו במאה ה-20, וכנראה שגם עצי הבר הם פליטי תרבות של נטיעות קדומות יותר (מציאותו של העץ בארץ היא יוצאת דופן יחסית לשאר תפוצתו שהיא מערבית יותר סביב אגן הים התיכון). שָׂרַף האורן משמש לייצור דבק וטרפנטין, והגזע משמש לנגרות
[3]מדריך העצים והשיחים בישראל, אבי שמידע, הוצאת כתר, 1992, עמוד 200-201
.

ניתן לקרוא עוד על אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם באתרים של ויקיפדיה, צמח השדה, וצמחיית ישראל ברשת.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
P. halepensis-bark. By Philmarin / [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
גזע של אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
פריחת עץ אורן, צילום: אורן פלס Oren Peles [CC-BY-2.5]. Original image size reduced by Allon Adir.
פרחים זכריים, מלאי אבקה. העלים מחטניים ויוצאים בזוגות.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Female Aleppo pine cone (Pinus halepensis). By Daniel Capilla / [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
פרח נקבי שיִתְפַּתֵּחַ בסופו של דבר לָאִצְטְרֻבָּל הבָּשֵׁל המוּכָּר
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Pinus halepensis in Moulay Brahim (Marrakesh-Safi, Morocco). By Krzysztof Ziarnek, Kenraiz / [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
האִצְטְרֻבָּל של אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם מכוון אחורנית לכוון בסיס הענף
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Pinus halepensis cones, No machine-readable author provided. MPF assumed (based on copyright claims). [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
האִצְטְרֻבָּל נפתח בחום של שרב או בשריפה ומפיץ את הזרעים
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
P.halepensis-seed. By Philmarin / [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
הזרעים הם בעלי כנף אשר עוזרת להם לעוף ברוח למרחקים